TheMarker | Markerweek
קהל שבוי: במקום להחליף, הבוחר הישראלי מצביע לאותה מפלגה 40 שנה
הממשלה ה–35, על עשרות שריה, היא הוכחה ניצחת לכך שהמפלגות — בעיקר מפלגת השלטון, הליכוד — לא סופרות את הבוחרים יותר ■ זאת תוצאה של חוסר תחרות פוליטית — או של שליטה מונופוליסטית מתמשכת של מפלגה שכל כך בטוחה בהמשך שלטונה

מירב ארלוזורוב,דהמרקר-22.05.20

"לפתוח עוד 100 אלף סוכנויות ביטוח בישראל זו הצעה מטורפת, כי חברות האשראי יכולות להגיע לכל אחד ולמכור פוליסה. חברות הביטוח הישיר לא הצליחו להוריד אפילו שקל אחד במחיר של הפוליסה… כשאתה רוצה לתת לחברות אשראי לנהל אירוע כזה בעוצמות הכלכליות שלהם, הן ישתלטו מהר מאוד על השוק והמחירים לאזרח יעלו. אתה מחסל את סוכני הביטוח. זו תחרות לא פרופורציונלית. בגופי אמנע את הדבר הזה".

אין ספק, ח"כ מיקי זוהר אכן מתכוון למנוע בגופו את הגברת התחרות בתחום הביטוח. במלים קשות אלה תקף זוהר לפני שבועיים את ראש רשות שוק ההון, משה ברקת, במהלך דיון בוועדת הכספים על ההצעה של ברקת להגביר את התחרות בענף הביטוח באמצעות מתן אישור לחברות כרטיסי האשראי לשווק ביטוח בעצמן, שלא באמצעות סוכני ביטוח. בדרך, כשהוא מקריב את גופו למען המאבק הצודק, זוהר כמובן לא בחל בעיוות העובדות.

חברות הביטוח הישיר, שהן כיום התחרות העיקרית לסוכני הביטוח, דווקא הצליחו מאוד להוריד את המחירים בעולם הביטוח, ועשו זאת תוך מתן שירות מצוין. במדדי השירות שמפרסמת רשות שוק ההון מדי שנה, חברות הביטוח הישיר מככבות עם הציונים הגבוהים ביותר בכל ענפי הביטוח שבהם הן פועלות.

מי שעוסקים בקידום התחרות וטובת הצרכן בישראל, טוענים כי הדיון בוועדת הכספים הזכיר נשכחות. אלה הם הקולות שהיינו רגילים לשמוע מחברי הכנסת לפני 2011 — שנת מחאת יוקר המחיה, שבעקבותיה הכנסת שינתה את טעמה והחלה לקדם את האינטרס הציבורי — ולא האינטרס הלוביסטי של קבוצות לחץ שונות.

 לא עוד. הלוביסטים, שהודרו מהכנסת בתשע השנים האחרונות, חוזרים למשול, ודוחקים את הציבור לאחור. במקרה זה מדובר בלוביסטים אפקטיביים במיוחד — קבוצת הלחץ האדירה של סוכני הביטוח, עם נוכחות מסיבית במרכז הליכוד, שהדבר האחרון שהיא רוצה הוא להרחיב עוד את התחרות האפקטיבית וההגונה שחברות הביטוח הישיר ייצרו לה.

 בכסות הקורונה, ותוך שימוש בעצמאים קטנים שנפגעו, סוכני הביטוח משתמשים בכוחם במרכז הליכוד כדי לחסום תחרות. בדיוק כמו נהגי המוניות, שחסמו את כניסתה של אובר באמצעות השפעה על שר התחבורה (כיום שר האוצר) ישראל כ"ץ, כך סוכני הביטוח מושכים בחוטים של חברי הכנסת, ועושים זאת בהצלחה מרובה.

הממשלה ה–35, על עשרות שריה ו–34 המשרדים שבה, היא כמובן הוכחה ניצחת לכך שהמפלגות — בעיקר מפלגת השלטון, הליכוד — לא סופרות את הבוחרים יותר. באמצעה של מגפה והמיתון הכלכלי הקשה בהיסטוריה, מוקמת ממשלה שמנה ומסואבת, עם משרדים ממוצאים לצרכים אישיים של פוליטיקאים שונים — ובניגוד מוחלט לצורך בממשלה רזה, יעילה ואפקטיבית שתחלץ אותנו מן המשבר.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, העדיף להמציא את משרד ההתיישבות עבור ציפי חוטובלי, ושני משרדים (השכלה גבוהה ומשאבי מים) עבור זאב אלקין, כדי לבצר את המשך שליטתו הפוליטית — ולעזאזל מה זה מעולל למדינה, לאזרח ולצרכן.

זאת, כמובן, תוצאה בלתי נמנעת של חוסר תחרות פוליטית — או של שליטה מונופוליסטית מתמשכת של מפלגת השלטון, שבשלב כלשהו נהיית כל כך בטוחה בהמשך שלטונה, שהיא מפסיקה לספור את קהל לקוחותיה, הבוחרים. זה נכון לגבי מונופול פוליטי, כשם שזה נכון לגבי מונופול עסקי.

עובדה, מפא"י ההיסטורית שלטה במשך קרוב ל–40 שנה עד שהסתאבה והביאה על ישראל את מלחמת יום הכיפורים, התעלמות ממצוקות חברתיות ומתנועות כמו הפנתרים השחורים, ופרשיות שחיתות כמו זו של אשר ידלין. כיום זאת הליכוד, שנמצאת יותר מ–40 שנה בשלטון, וממליכה על ישראל ממשלה בלתי מתפקדת של 34–36 שרים באמצעו של המשבר הקשה מעולם.

להרחבה