על יצוא הגז מישראל למצרים

מאת אמנון פורטוגלי,‏22 מאי, 2020

מצרים נפגעה קשות מעודפי הגז בעולם, ומקריסת מחירי הגז. על פי   S&P Global Platts, יצוא הגז המצרי בצורת גז נוזלי –  LNG  נפסק, ומאז ה- 11 במרץ 2020, אף מטען של גז נוזלי LNG לא נשלח ממפעל ההנזלה אידקו  Idku במצרים המופעל על חברת 'של'  Shell, הן בגלל מחירי הגז הנמוכים, והן בגלל השפעות הקורונה.

מחירי הגז-הנוזלי – LNG   צנחו בעולם לשיא נמוך, כאשר המחיר JKM האסייתי לאספקה בעוד חודש, נפל בסוף אפריל  ל- 1.825 דולר ליחידת גז.  במקביל הוקפאה ההפעלה מחדש של מפעל ההנזלה בדמיאטה Damietta  לאחר שהעסקה להפעלתו לא צלחה.

 

מצרים נמנית עם קבוצה קטנה של יצואניות  LNG  לאספקה מיידית שנאלצו להקטין ואף לבטל את הפקת וייצוא הגז בגלל המחירים הנמוכים.  בלומברג   דיווח שרוכשי  LNG מחברת צ'נייר בארה"ב ביקשו לבטל לפחות 17 מטעני גז נוזלי המיועדים להטענה ביולי ממסופי סבין פאס, קורפוס קריסטי של החברה. המספר הכולל של המטענים המיועדים ליולי שבוטלו מכל הפרויקטים בארה"ב, עשוי להיות גבוה יותר ולהגיע לכ- 35-45 מטענים לטעינת יולי.

החברות המבטלות את ההזמנות שלהן לגז, עדיין משלמות את המחיר הקבוע בהסכמים, אך חוסכות את מחיר הגז ועלות ההנזלה שלהערכתן יהיו גבוהים מהמחיר שניתן להשיג עבור הגז הנוזלי.

על פי נתוני פלאט אנליטיקס  Platts Analytics, הוראת הממשלה המצרית להקטין את קצב הפקת הגז הורידה את קצב הפקת הגז המצרי (במונחים שנתיים) אל מתחת ל -58 BCM בחודש מאי, רמתו הנמוכה ביותר מזה שנתיים וכ- 15 BCM (במונחים שנתיים), נמוך בהרבה מהרמות שנראו ברבעון הרביעי של 2019.

לדברי אנליסטים של פלאט אנליטיקס מצרים מרחיבה כעת את ההוראה שלה להקטנת קצב הפקת הגז, גם לייצוא הגז הנוזלי  שלה.  למעשה, יצוא הגז הנוזלי המצרי הצטמצם הרבה כבר ברבעון הראשון, אז נשלחו רק שישה מטענים, ירידה מ -12 מטענים בשלושת החודשים הראשונים של 2019 ומ -17 מטענים ברבעון הרביעי של 2019.

למצרים לא חסר גז, למעשה היא מוגבלת עכשיו בתפוקת הגז עקב ביקוש מקומי חלש ויכולת יצוא מוגבלת. הבעיה העיקרית היא עלות. להערכת   Platts Analytics, עלויות ההפקה של  LNG  במפעל הנזלה באידקו בקיבולת של כ- 10-11  BCM לשנה עומדות על כ- 4.7 דולר ליחידת גז על האוניה  FOB, מה שהופך את היצוא ללא כדאי במחירים הנוכחיים.

במצב הנוכחי של ביקוש מצרי מקומי חלש לגז, ויכולת יצוא מוגבלת. במצב בו מצרים הקטינה בהוראת הממשלה המצרית את קצב הפקת הגז, והפסיקה למעשה את ייצוא הגז שלה, לא ברור מה ההצדקה למצרים לייבא גז מישראל, ולא ברור אם אכן מיוצא גז מישראל למצרים.  האנומליה הזו מורה על אפשרות של סעיפים סמויים בעסקת דולפינוס, והיא עלולה לעלות לישראל ביוקר

גם חברת החשמל הישראלית מעדיפה לנצל את מחירי הגז הנמוכים בעולם, לרכוש ולייבא גז נוזלי במקום גז משדות הגז תמר ולוויתן.

המצב המוזר בו ישראל מייצאת ומייבאת גז באותו הזמן, המצב בו ישראל, ככל הנראה, מסבסדת את ייצוא הגז שלה למצרים, מחייב לפחות מחשבה, אם לא פעולה נמרצת להורדת מחירי הגז בארץ.

על פי הדיווחים מפעל הנזלת הגז באידקו נפגע גם מבעיות כוח אדם הקשורות לקורונה,  אילוץ שעשוי להישאר על כנו לפחות כחודשיים נוספים.

הקורונה היתה גם גורם לכך שעסקת דמיאטה שנועדה לאפשר את הפעלתו מחדש של מתקן הנזלת הגז המושבת בדמייטה במצרים, בקיבולת של כ- 7 BCM לשנה, על ידי שותפות בין חברת ENI האיטלקית לחברת  Naturgy הספרדית, נפלה בסוף אפריל.

במסגרת ההסכם שהושג בפברואר, הבעלות על מפעל ההנזלה בדמייטה היתה מחולקת בין אני לנטורגי, והמפעל היה אמור להתחיל לפעול מחדש עד יוני.  אלא שלא הושגו אבני דרך מסוימות, והעסקה נפלה.

הקורונה מנעה מהעובדים לגשת למפעל, והעבודות להחזרת המתקן לפעילות רגילה שהיו צפויות לארוך שלושה חודשים, לא בוצעו, ולא ניתן היה לעמוד במועד האחרון לחידוש הפעילות במפעל ביוני.

נטורגי הודיעה כי תמשיך בתביעתה לפיצוי של מיליארד דולר מממשלת מצרים הנובעת מפסק בוררות בבנק העולמי בענין הסטת גז שהיה מיועד לדמיאטה לשוק המקומי במצרים ב- 2012, שהביא להשבתת המפעל.

תשלום פסק הבוררות הכולל של שני מיליארד דולר, (אני קבלה את מיליארד דולר האחרים), היה חלק מהעסקה שהושגה בפברואר על ידי כל הצדדים.  עכשיו, הירידה משמעותית בשווי המפעל עקב ירידת מחירי הגז, הביאה לכך שפסק הבוררות, שלא פוחת בערכו, נחשב כשווה יותר מהנכסים עצמם.