מקבלי הקצבאות שיצאו לחל"ת ולא זכאים לאבטלה: "אני עוד אוכלת מצות מפסח כדי לחסוך"
ישראלים רבים מצאו את עצמם בחל"ת בעקבות משבר הקורונה – וקיבלו מהמדינה דמי אבטלה • מקבלי קצבאות גילו כי הם צריכים לבחור בין קבלת קצבה לבין דמי אבטלה, מה שהביא רבים מהם לפת לחם • אביבה, בת 66, מתל אביב: "אני מחודש מרץ לא אכלתי, לא תפוח ולא ירק – למה לתת לנו לרדת לשפל הזה? זה נורא עצוב"

מקבלי קצבאות כמו הבטחת הכנסה, זקנה או מזונות, מצאו את עצמם במצב בלתי אפשרי בעקבות משבר הקורונה. כשהוציאו אותם לחל"ת בהוראת המדינה התברר כי לפי החוק הם לא יכולים לקבל גם את הקצבאות בנוסף לדמי האבטלה, ורבים מהם הגיעו לפת לחם ממש. אחת מהן היא אביבה, בת 66 מתל אביב, שעבדה כסייעת לגננת בחצי משרה. המשכורת, יחד עם קצבת זקנה, הספיקו לה רק בקושי בשביל להתקיים. "ידעתי להסתדר, לא הייתה לי בעיה", היא מספרת. "ואז ב-15 למרץ יצאנו לחל"ת ומהר מאוד התברר לי שאני לא זכאית לקבל דמי אבטלה, ולמה? כי אין כפל קצבאות. חשכו עיניי. בדיוק אחרי זה ירד לי קופת החולים ואני רואה 800 שקל תרופות".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם – היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

כדי לעודד אנשים לצאת לעבוד, החוק בישראל קובע שמי שמקבל דמי אבטלה לא יקבל קצבה נוספת כמו קצבת זקנה, מזונות לחד-הוריות או השלמת הכנסה. אתי מנשרוב היא אם חד הורית מלוד שעבדה כמנהלת חשבונות. הגרוש שלה לא משלם מזונות, אז היא מקבלת מזונות מהמדינה, בערך אלף שקל לחודש. עם המשכורת הקרובה למינימום היא הצליחה לגדל שלושה ילדים. עוד לפני הקורונה היא לקחה הלוואות מהבנק כי לשרוד. "ב-15 למרץ הוציאו אותי לחל"ת", היא מספרת. "נכנסתי לאתר של ביטוח לאומי ואני רואה שאני בחוב של 2,750 שקלים. אני נכנסתי, אחרי זה יש את הפירוט, למה בחוב ו'אין כפל קצבאות'".

"מה הקשר בין המזונות, שזה מהמילה 'להזין', שזה של הילדים, לבין זה שהמדינה הוציאה אותנו לחל"ת?", שואלת אתי. "אני לא התפטרתי. עבדתי כאישה רגילה אבל המדינה הוציאה אותנו – אז אני לא יודע מה הקשר ומה זה 'כפל קצבאות'".

אביבה, תושבת תל אביב, גם יצאה לחל"ת ב-15 במרץ לאחר שעבדה כסייעת לגננת ילדים. היא מצאה את עצמה ללא קצבת זקנה. דבר ראשון אביבה החלה לוותר על התרופות, וזאת למרות שהיא חולת פיברומיאלגיה במצב קשה. עכשיו היא נאלצת למצוא פתרון אחר – לנסוע פעמיים בשבוע לבית החולים לקבל זריקות. "התחלתי לקבל זריקות כי זה בחינם, זה לא עולה לי כסף", היא מציינת ומיד מדגישה את הקושי שבדבר. "אבל זה זריקות בראש, זה זריקות בחוט השדרה, זה זריקות במותניים – אלה זריקות שנעשות בהרדמה ואני כל שבוע בהרדמה. אחרי הזריקות האלה אתה מת, אתה שבר כלי".

והתרופות הן רק ההתחלה. אחרי תשלומי חשבונות חשמל, מים, ארנונה, טלפון וגז – לא נשאר כמעט כלום. "אני לא קונה את מה שקניתי, אני לא אוכלת את מה שאכלתי, אני מחודש מרץ לא אכלתי, לא תפוח ולא ירק", מספרת אביבה. "אני עוד אוכלת את המצות של פסח".

"זו פעם ראשונה בחיים שלי שאני מעזה לומר שאין לי", מוסיפה אביבה לתאר את מצבה הקשה. "זה כל כך מעליב, זה כל כך משפיל, זה כל כך פוגע, למה? נולדתי פה, שירתתי את המדינה, אני משלמת ביטוח לאומי, למה? למה לתת לנו לרדת לשפל הזה? זה נורא עצוב".

על פי הביטוח הלאומי, העלות של הענקת הקצבאות לכל אותם אלפי נזקקים, לכל תקופת הקורונה, תעלה לכל היותר 100 מיליון שקל – סכום נמוך מאוד במונחים של משרד האוצר. "לצערי הרב אגף התקציבים כמעט בכל דבר ועניין שמניחים לפתחו מתנגד להרחיבה ולהקלה", מסביר מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי.

להרחבה