מסמכי מודיעין מגלים מה ידע בן גוריון רגע לפני שהכריז על הקמת המדינה
לראש הממשלה הראשון היה ברור כי ההכרזה תוביל למלחמה עם מדינות ערב. כעת מתברר מה גרם לו לקבל החלטה כל כך מסוכנת

מאיר זמיר,הארץ-15.05.20

מאמרו של פרופ' מאיר זמיר מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, "The Role of MI6 in Egypt's Decision to Go to War Against Israel in May 1948", התפרסם בכתב העת הבריטי "Intelligence and National Security"

בשעת לילה מאוחרת, ביום רביעי 12 במאי 1948, נדרשה מינהלת העם (הממשלה הזמנית שבדרך) לקבל החלטה גורלית — אם לקבל את הדרישה האמריקאית להפסקת אש, או להכריז על הקמת מדינה יהודית עצמאית. לעשרת המשתתפים בדיון היה ברור שהכרזה על מדינה תוביל למלחמה כוללת מול כל צבאות ערב. הידיעות שהגיעו במהלך הלילה על מצבם הקשה של יישובי גוש עציון הוסיפו לחששות, וגם זיכרון השואה היה טרי עד כאב. בפני חברי מינהלת העם עמדה דילמה מוסרית קשה — האם הם רשאים לקבל החלטה שתעמיד את העם היהודי בפני שואה נוספת?

על אף חשיבותה ההיסטורית של ההחלטה, השיקולים שהובילו את בן־גוריון לדחוף לעבר החלטה על הקמת מדינה עדיין לוטים בערפל. האם הוא פעל בפזיזות מתוך תחושת גאולה מיסטית כמעט משיחית, כפי שטענו היסטוריונים רבים, או אולי התבסס על מודיעין מדויק ועדכני ועל בחינה מדוקדקת של יכולת כוחות היישוב לבלום את המתקפה הערבית?

אחרי 70 שנה: האם יש ממש במיתוס ה"מעטים מול רבים" במלחמת העצמאות?
הנציב הבריטי ערב הקמת המדינה: היהודים חוגגים ניצחונות "כמו הנאצים"
מאחורי הקלעים של טקס הכרזת המדינה

מסמכים שהתגלו לאחרונה בארכיונים צרפתיים וישראליים תומכים דווקא באפשרות השנייה. מתוך המסמכים מתברר שבמהלך הדיון הגורלי קיבל בן־גוריון מידע סודי מהמודיעין הצרפתי. לבן־גוריון התברר כי מנהיגי מדינות ערב המכונסים בדמשק החליטו, בתמיכה בריטית חשאית, לצאת בכל מקרה למלחמת בזק והכינו תוכנית פלישה מתואמת. "ממקור מוסמך נודע כי מדינות ערב החליטו סופית להתקיף יחד ובבת־אחת ב–15 במאי", נאמר במברק שקיבל יועצו של בן־גוריון זמן קצר לאחר תחילת הדיונים, "הן החליטו לעשות זאת גם אם הדבר כרוך בריזיקו של כישלון. סומכים על היעדר נשק כבד ואווירייה עברית. תל אביב תותקף מיד מן האוויר".

בהמשך מפרט המברק את תוכנית ההתקפה הערבית ואת הכוחות שישתתפו בה. היה זה מידע בעל חשיבות אסטרטגית עליונה, וניתן להניח שגם אם בן־גוריון לא שיתף את רוב הנוכחים בתוכנו, הוא עמד במרכז שיקוליו. מקור המסמך היתה הקונסוליה הצרפתית בירושלים, והמברק התבסס על דוח ששלח הנספח הצבאי הצרפתי בביירות יום קודם לכן למטה הצבא בפריז.

להרחבה