הארץ | דעות
הזוועה והטרגדיה של השואה שייכות לאנושות כולה

דניאל ברנבוים,הארץ-15.05.20

ביום ראשון, 75 שנה אחרי השואה, תושבע הממשלה ה–35 של מדינת ישראל. לפי ההסכם הקואליציוני שעליו חתמו שותפותיה, הממשלה החדשה מתכוונת לאשר, או להביא לאישור הכנסת, החלטה לספח חלקים מהגדה המערבית (בקעת הירדן וההתנחלויות), על בסיס "תוכנית השלום" של ממשל טראמפ. אלא שתוכנית זו רק מרחיקה אותנו מהסכם שלום עם הפלסטינים. מדובר באסון, לא פחות.

מאז ומתמיד הנכס העיקרי של ישראל היה העובדה שהיא תפקדה כדמוקרטיה ליברלית, שכונתה לעתים קרובות "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון". הנכס הזה התבסס על השאיפה להיות מופת מוסרי, שטמונה בשורש היהדות מאז ומתמיד. אחת ההצהרות המרכזיות בתורה, שמהדהדת בהנחיות רבות, היא: "צדק צדק תרדוף". רדיפת הצדק היא אכן אחד מהציוויים העיקריים של היהדות מקדמת דנא. המסורת היהודית כוללת קריאה אוניברסלית לגלות אחריות כלפי כל בני האדם וכל העולם, ומבטאת מחויבות עמוקה לעקרונות של מוסר, יושר וצדק. אלא שישראל משחיתה לריק, בקצב מסחרר, את הנכס ההיסטורי הזה, משתי סיבות הקשורות זו בזו: האתיקה של זיכרון השואה, ויחסה המתמשך אל הפלסטינים.

להרחבה