הארץ | דעות
מדוע בג"ץ פסק פה אחד? — התשובה פשוטה: פחד מוות

דימיטרי שומסקי,הארץ-10.05.20

עצם ההחלטה של בג"ץ לדחות את העתירות נגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן ונגד הרכבת ממשלה בראשות בנימין נתניהו, אין בה כדי להפתיע כלל וכלל. שהרי כבר בתחילתה של תוכנית הריאליטי הייחודית "בג"ץ נתניהו", שהועברה בשבוע שעבר בשידור חי מהיכל בית המשפט העליון, הכוכבת הראשית — נשיאת בית המשפט העליון אסתר ("שום־מבצר־לא־ייפול") חיות — פיזרה, אגב קריצה לציבור לתומכי נתניהו, רמזים עבים לכך שהמבצר היחיד שאינו עומד ליפול כתוצאה מפסק הדין הוא המבצר ברחוב בלפור.

ועדיין, דבר אחד בהחלטת העליון מעורר תמיהה לא־קטנה — מדוע היא התקבלה פה אחד על ידי כל 11 שופטי ההרכב המורחב? הייתכן שדעתם של כל השופטים השותפים להחלטה היא כדעת נציגי ציבור שודדי אדמות הפלסטינים בבית המשפט העליון — השופטים המתנחלים דוד מינץ ונעם סולברג — ציבור שמנהיגיו ודובריו להוטים לאפשר את המשך כהונתו של הנאשם בכל מחיר ציבורי, ובלבד שיכשיר את השוד והגזל המתנחליים על ידי הסיפוח המיוחל?

שאלות אלה הולכות ומתחדדות ביתר שאת בגין העובדה שהסוגיות שעמדו להכרעה בבית המשפט — האפשרות של נאשם בפלילים לכהן בתפקיד ראש ממשלה, וההסכם הקואליציוני שנועד להבטיח את מימושה — מעוררות מחלוקת קשה, שלא לומר נודפות צחנה חריפה, בכל הנוגע לטוהר המידות הציבורי. אכן, השופטים עצמם, בנימוקי פסק הדין שלהם, מכירים בכך שההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן מעורר "קשיים לא מבוטלים", ושישנו גם ישנו קושי "הנגזר מכהונה של ראש הממשלה הנאשם בפלילים". כיצד זה שלמול קשיים ותהיות אלה לא נמצא ולו שופט/ת אחד שיהיה בבחינת מייצג דעת מיעוט?

להרחבה