המכון
למדיניות ואסטרטגיה

השפל הכלכלי בעידן הקורונה

פרופ' רפי מלניק | 5 במאי 2020

המשבר הכלכלי אליו נכנס העולם וכלכלת ישראל בתוכו, בעקבות פריצת מגפת הקורונה וההתמודדות עמה, מציב בפנינו אתגר שטרם התנסינו בו בעידן המודרני. כלכלנים מכירים בעובדה שמחזורים עסקיים של גאות ושפל הם חלק ממציאות חיינו ושיש בכוחם של זעזועים, להעביר את המשק מגאות לשפל וההיפך. להבנת המחזוריות פותחו מודלים תיאורטיים ובמקביל, כלי מדיניות לייצוב המשק; אולם, השפל בו אנו נמצאים שונה תכלית שינוי מהמוכר לנו. הפעילות הכלכלית נבלמה, לא בשל בעיה כלכלית יסודית כלשהי בה יש לטפל – לדוגמא הכשל בשווקים הפיננסיים בשנים 2008-2009, אלא כי ממשלות ציוו על סגירת הפעילות הכלכלית, על מנת לבלום את התפשטות המגפה ולשמור, עד כמה שניתן, על בריאות הציבור, כלומר, המגבלה היא בצד ההיצע.  להבנה בסיסית זו שלוש השלכות: א) המדיניות המוכרת להתמודדות עם שפל כלכלי לא יעילה בשלב זה, משום שאין בכוחה להפעיל את גלגלי הכלכלה, כל עוד עובדים מצויים בסגר; ב) עומק השפל כאורך התקופה שהציבור יצטרך לשהות בביתו ואינו מורשה לחזור לעבודה; וג) רק בשלב השני, כשמצב הסגר יסתיים, נצטרך לעצב מדיניות להחזרת המשק לתעסוקה מלאה ולצמיחה.

אין דרך אחידה לאמוד את הפגיעה הכלכלית הצפויה ממגפת הקורונה; ניתן לערוך אומדן של הפגיעה הראשונית בשלב הראשון בו אנחנו נמצאים. בלוח 1 אנו משווים בין ירידת התוצר[1] הנאמד, על ידי קרן המטבע הבינלאומי ה-IMF, לשנת 2020, לפגיעה שספג העולם במשבר הפיננסי הגדול בשנת 2009.

להרחבה