חדשות | משפט ופלילים
פרשנות:הדיון בבג"ץ בהמשך כהונת נתניהו מעמיד במבחן את ההפרדה בין משפט ומוסר
בית המשפט יצטרך להכריע אם כל החלטה פוליטית חסינה מפני התערבות שיפוטית – גם במחיר פגיעה מיידית וחמורה בשלטון החוק ומתן רוח גבית לשחיתות

מרדכי קרמניצר,הארץ-04.05.20,פורסם ב-05:58

מסוכן להציע פרשנות בעקבות דיון בפני בית המשפט, בשל החשש שהערות ושאלות השופטים, המגלות טפח, עשויות להסתיר טפחיים. עם זאת, ניתן להצביע על התרשמויות ראשוניות אחדות.

לא כל מה שמוצג בדיון הציבורי כאמת, הוא בהכרח כזה. לפי טענה אחת, שזכתה להד חזק במיוחד בתקשורת, בחוק יסוד הממשלה ובחוק הממשלה מצויה תשובה מפורשת וחד-משמעית לשאלת כשירותו של מועמד להרכבת ממשלה הנאשם בפלילים, והתשובה היא שאין להיותו נאשם כל רלוונטיות לעניין זה. אם היה ממש בטענה זו, היועץ המשפטי לממשלה לא היה נזקק לעשרות רבות של עמודים כדי להתמודד עם השאלה ולא היה מצביע על קשיים משמעותיים, אף שמסקנתו הסופית היתה שאין מניעה משפטית לכך. גם בג"ץ לא יוכל לנפנף את העתירות תוך אימוץ של התזה הזו.

לעומת זאת, נראה כי בית המשפט עשוי למצוא קושי במעבר ישיר מתחום ההחלטות המנהליות, כמו אלה בעניין דרעי ופנחסי (שבהן דובר בסמכותו של ראש הממשלה לפטר שר לפי חוק) לתחום ההחלטות הפוליטיות של הכנסת או של חברי הכנסת, כמו המלצה על מועמד לראשות הממשלה, הסכמתו לקבל את התפקיד ומתן אמון בממשלה. בית המשפט יצטרך לבחון עד כמה ההבחנה הזו דיכוטומית, שכן גם סמכותו של ראש הממשלה לפטר שרים נעוצה עמוק בתחום הפוליטי. לכן סירב בג"ץ להתערב בפיטורי שרים שמטרתם היתה להבטיח רוב לתוכנית ההתנתקות של אריאל שרון, עוד לפני שהממשלה אישרה אותה. קשה לתאר החלטה פוליטית יותר.

להרחבה