חדשות | משפט ופלילים
פרשנות:היועמ"ש מזמין את בג"ץ להיכנע לאדם שרומס את מערכת החוק
תגובתו של מנדלבליט בדבר יכולתו של נאשם להרכיב ממשלה מסלפת את לשון החוק ומתעלמת משיקולים ציבוריים. לפי פרשנותו, אין אף אישום בעבירה חמורה שפוסל מועמד מלהרכיב ממשלה

מרדכי קרמניצר,הארץ-01.05.20-פורסם ב-05:59

עמדת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לפיה אין מניעה חוקית שבנימין נתניהו יכונן את הממשלה הבאה, משתרעת על פני שני מהלכים. הראשון, בחינת סמכותו של נשיא המדינה להטיל על נתניהו את הרכבת הממשלה בעקבות המלצה של רוב חברי הכנסת, והביקורת השיפוטית על כך. והשני, בחינת סמכותם המשפטית של הח"כים שמתכוונים להמליץ על נתניהו לעשות כן — ובעיקר סמכותו ושיקול דעתו להסכים לכך. בעניין שני זה נחפז מנדלבליט יתר על המידה — בניגוד להשתהות שלו בשלבים הקודמים בתיקי ראש הממשלה — ודילג על שלב. שלב שבו היועמ"ש, כפרשן הבכיר של הדין, מחווה בפני נתניהו את דעתו המשפטית בשאלה: האם הוא רשאי להסכים לקבלת התפקיד.

לקריאת עמדת היועמ"ש
בהנחה של ייעוץ משפטי ראוי לשמו, התשובה לשאלה זו אינה מצטמצמת לסוגית מה יעשה בג"ץ בתגובה, אלא עוסקת גם באם הדין מתיר לנתניהו להסכים. כל יועץ משפטי סביר היה מוסיף דבר מה גם על הממד הערכי־ציבורי של הסוגיה. אולם גם בהתעלם מהממד הזה, ובשלב שעוד לא נכון להתייחס לשאלת מרחב התמרון של בג"ץ, היתה מתחייבת חוות דעת שלילית.

אולם גם בתגובת היועמ"ש לבג"ץ, שעיקרה בהכרח שאלת שיקול הדעת שעל ביהמ"ש להפעיל, חוות הדעת שלו אינה משכנעת. ניתן לתמצת אותה בהעדפת כיבוד הכרעת הבוחר וזכותו להשפיע על דמות הממשלה והעומד בראשה — כפי שבאה לידי ביטוי ברצון חברי הכנסת — על פני שיקול של טוהר המידות.

היועמ"ש מתעלם בתשובתו כליל מכך שרצונו של הבוחר הושפע על ידי שני מהלכים פוליטיים שהשקר מחבר ביניהם. מצד אחד תעמולת הימין, לפיה נתניהו הוא קורבן לתפירת תיקים שנועדה להפיל את שלטונו, וחזקת החפות חלה עליו במלוא עוזה גם בזירה הציבורית־פוליטית. ומן הצד השני, גניבת הדעת של כחול לבן, שמנהיגיה וחבריה טענו שלא יכהנו בממשלה תחת נתניהו. אם כן, את רצון הציבור שהיועץ מדבר בו גבוהה גבוהה יש להכניס למרכאות.

להרחבה