הארץ | דעות

נחמיה שטרסלר,הארץ-03.04.20

1 נתניהו. ראיתי את ראש הממשלה ביום רביעי בערב — ונחרדתי. הוא נכנס לפאניקה. הוא בהיסטריה מוחלטת. הוא איבד את העשתונות. אותי זה לא הפתיע. נתניהו לא מסוגל לעמוד בשום לחץ, לא מסוגל להתייצב מול שום הפגנה. הוא פחדן באופיו. הוא חרדתי גם בימים רגילים, קל וחומר בימי קורונה. "החלטתי לתת מענק מיוחד עבור הפסח", הוא הודיע עם רעד בקולו. אני ולא מלאך, אני ולא שרף, אני ולא שליח, אני ה' צבאות. אני אחלק לכם כסף מהליקופטרים כדי שתאהבו אותי ולא תזרקו אותי מהכיסא. אם עד שלשום חשבתי שסנטה קלאוס מגיע רק בכריסמס, עכשיו מתברר שהוא מגיע גם בערב הפסחא, כלומר בפסח.

ביום שלישי אמר אריה דרעי, שהוא היה רוצה שהציבור יקבל כסף לכבוד החג, והנה כעבור 24 שעות הכריז נתניהו על מענק של 500 שקל לילד ו–500 שקל לקשיש, בלי שום דיון מקצועי עם כלכלני האוצר. זה כמובן נותן יתרון מובהק למגזר החרדי. לא סתם מיהר ח"כ ישראל אייכלר לברך. אצל החרדים אין משפחה עם פחות מארבעה ילדים — בניגוד לחילונים. ויותר מכך: האברכים גם לא עובדים, ולכן לא פוטרו. מצבם הכלכלי לא הורע. הם ממשיכים לקבל מהמדינה את כל הקצבאות. אם כך, מדוע לחלק להם אפיקומן? הרי ברור שכשמחלקים למי שלא נפגע, נשאר פחות למי שכן נפגע: המובטלים, העצמאים ובעלי העסקים שנסגרו.

להרחבה