איך ללגום אספרסו בערים מוכות קורונה

 

מאת יגאל לביב

כאשר קראתי לפני כמה ימים בניו-יורק-טיימס על תלאות חובבי האספרסו בניו-יורק שאינם יכולים ללגום אספרסו בבית הקפה הקבוע שלהם,הבנתי כי איני בודד בסבלי ברמת-השרון.עד עתה היה עלי לקחת אספרסו בכוס-נייר וללכת עמה לחפש ספסל ציבורי ריק שניתן לשבת עליו ללגימה.

שלשום צץ בי הזיכרון שיש בעולם כיסאות מתקפלים המשמשים עד כה מטיילים לצרכי מנוחה ומבקרי מוזיאונים לישיבה מול פריט במוזיאון זמן ארוך.למה אי אפשר להשתמש בכיסא לישיבה במקום ציבורי מחוץ לבית הקפה,כמו בשדירה או בגן?חיפשתי בגוגל "כסא מתקפל" ובין עשרות הפריטים המיוצרים בעולם מצאתי גם כי בקיבוץ כרמיה בעוטף עזה קיים מפעל ותיק בשם חגור המייצר פריטי מטיילים וביניהם כסא מתקפל נחמד מעץ השוקל פחות מקילו ועמו מנשא לתלייה על הכתף.טלפון מהיר לאתר החברה ולמחרת בצהריים שליח הביא את הפריט המבוקש .