משבר הקורונה

בעולם נפל האסימון, ישראל נמצאת עדיין ב־2008
ארה"ב פרסמה תוכנית חילוץ חסרת תקדים בהיקף של 2 טריליון דולר ובגרמניה ובריטניה היקף התוכניות עומד על 18% ו־12% תמ"ג בהתאמה. ממשלת ישראל עדיין לא הפנימה שהפעם גם היא צריכה לפתוח את הארנק. קצב ההתאוששות הכלכלי תלוי בצעדים שיינקטו עכשיו

 

אדריאן פילוט,כלכליסט-07:04,26.03.20
תגיות:צעדי חילוץ
קורונה
חבילת סיוע
ארה"ב
תוכנית חילוץ
צעדי החילוץ הכלכליים שעליהם הכריזה ושבהם נקטה עד כה ממשלת ישראל רחוקים מלהספיק בהתמודדות עם ההרס הכלכלי שזורעת מגפת הקורונה והסגר שהיא כופה על אוכלוסיית ישראל. זו השורה התחתונה והחשובה ביותר. נכון למועד כתיבת שורות אלה עדיין לא הוצגה התוכנית החדשה של משרד האוצר וראש הממשלה להתמודדות עם המשבר הכלכלי ההולך ומתהווה. אבל זה בדיוק חלק מהעניין. ישראל מתגאה בזריזותה בסגירת הגבולות והטלת סגרים הולכים ומתהדקים על האוכלוסיה, אבל סובלת מאיטיות תגובה במישור הכלכלי גם ביחס למגומגמות שבמדינות העולם מול התפשטות הקורונה – כמו ארה"ב ובריטניה.

קראו עוד בכלכליסט:
שירות התעסוקה: שיעור האבטלה חצה את ה-20%, 21 אלף דורשי עבודה נרשמו היום
ההגבלות נכנסו לתוקף: מתי מותר לצאת מהבית – ואילו עסקים יישארו פתוחים
אכיפת ההגבלות: השוטרים יתעדו במצלמת גוף מפגשים עם אזרחים, חובה לשאת תעודת זהות

המספרים מאחורי חבילות הסיוע שהגדיר משרד האוצר עד כה נדמים כעדות לחוסר הבנה יסודי של היקפי האירוע ההיסטורי ההולך ומתהווה לנגד עינינו. קשה להאמין שגם במסגרת תוכנית חדשה הם יזנקו כפי שכבר נעשה במדינות אחרות. לא רק המספרים עצמם – גם כיווני הפעולה משרטטים את דמותה של הנהגה שבויה בקונספציה והם מתאימים למיתון או למשבר גלובלי "סטנדרטי". זו הסיבה לסכומים הנמוכים ולכך שהאפשרות לחלק מענקים לקבוצה גדולה של אזרחים נראית בגדר מדע בדיוני.

מה שמשחק לרעת מגבשי חבילת הסיוע ברחוב קפלן הוא ההצלחה הכבירה של האסטרטגיה האוצרית בשנים 2008–2009 שהסתמכה על פחות הוצאה מקומית ויותר על כך שמעצמות העולם יוציאו את הארסנל שלהן, יצילו בנקים וחברות, ישפכו את כספי המסים שגבו מאזרחיהן, וכשהצרכן האמריקאי והאירופי ישוב לצרוך ולטייל, החברות יחזרו לרכוש ולהשקיע (בעיקר שירותי ההייטק), הביקושים ישובו, הכלכלה העולמית תתאושש, וישראל – בלי להוציא אגורה כמעט – תרכוב על הכל. האסטרטגיה הזו הצליחה אז. היא לא צפויה להצליח כעת מכמה סיבות: ראשית הקורונה סגרה את העולם: אין מעבר של אנשים והאטה משמעותית במעבר של סחורות ושירותים. אין מדובר במשבר פיננסי אלא בהשבתה כללית של הכלכלה – הן בצד הביקוש והן בצד ההיצע. הכסף שהאמריקאים, האנגלים והאירופים יקבלו, ישמש אותם לרכישת ציוד ומזון בתוך המדינה. חוסר הוודאות כל כך גדול שספק רב אם בחודשים הקרובים מישהו ירחיב צריכה והשקעה – לבטח מחוץ למדינת האם שלו. יתרה מזו, ב־2008 יותר מ־30% מהמשק תפקד, בניגוד למצב הנוכחי שבו כשני שלישים מהמשק מושבתים – בצו.

להרחבה