הארץ | דעות
חכו עם הקונסנזוס האפוקליפטי סביב הקורונה

אייל שחר,הארץ-25.03.20

בקורס מבוא לאפידמיולוגיה נהגתי להציג לסטודנטים דוגמאות לממצאים אפידמיולוגיים שאינם מתיישבים עם תיאוריות מקובלות, שכן האמת המדעית מתחלפת לעתים מזומנות. בדרך כלל החלופה באה כשמצטברות די שאלות שעליהן אין לתיאוריה הנוכחית תשובות מספקות. מגפת הקורונה אינה פטורה מעיקרון זה, אך כמעט לא מוצגים נתונים היכולים לערער את האמונה בקונסנסוס האפוקליפטי. אנסה למנות כאן בקצרה ממצאים כאלה.

1. גרפים אפידמיולוגיים מראים מהלך מגפה דומה בסין ובדרום קוריאה. אמנם קשה לקבוע בדיוק מועדי התחלה וסיום, אבל סדרי הגודל מלמדים שעוברים שבועות ספורים עד הגעה לשיא ושבועות ספורים עד לדעיכה. המהלך דומה בשתי המדינות, אף שהיה שוני דרמטי במדיניות הרשמית. סין הסתמכה על צעדים דרקוניים ובכללם עוצר על ערים וסגירת מחוזות, ואילו דרום קוריאה הפעילה מערכת אינטנסיבית של בדיקות תוך שמירה מרבית על חירויות הפרט. איך ייתכן ששתי גישות שונות כל כך השיגו אפקט כמעט שווה באוכלוסיות ענק? וכיצד נעצרה המגפה בדרום קוריאה (כ–50 מיליון תושבים) אחרי פחות מ–10,000 חולים, אף ששיעור הבדיקות הוא בסך הכל כ–5 בדיקות ל–1000 תושבים? בלי ספק שיעור עצום בסטנדרטים של בריאות הציבור, אבל עדיין טיפה בים, גם כאשר מדגם הנבדקים מושכל ומכוון.

להרחבה