מאת אמנון פורטוגלי (9 פברואר, 2020)

תוכנית מפגש שולחן עגול "אתגרי משק האנרגיה 2030", 9 בפברואר

תמצית

הבסיס למאמר ולמצגת 'אתגרי משק האנרגיה 2030' של פרופ' צבי אקשטיין, ד"ר סרגיי סומקין, ד"ר הלה אקסלרד ממכון אהרן שגוי משתי בחינות לפחות. הכותבים מבססים עליו את התחזיות שלהם על ההספק של תחנות הכוח שהיו מותקנות במשק ב- 2018, אבל ההספק הזה היה גבוה בהרבה מהנדרש.

(הכותבים טועים גם בנתון, לפי המאמר ההספק של תחנות הכוח שהיו ב- 2018, עמד על כ- 16,800 מגוואט ללא אנרגיות מתחדשות ו- 17,200 מגוואט כולל אנרגיות מתחדשות. המספר הנכון לפי דוחות חברת החשמל, הוא 17,972 מגוואט כולל אנרגיות מתחדשות).

לפי דוחות חברת החשמל ל- 2018 [1], שיא הביקוש לחשמל היה 12,921 מגוואט.  חישוב לפי רזרבות של 20% מעל שיא הביקוש, מורה שההספק הנדרש ב- 2018 היה צריך להיות 15,500 מגוואט, בעוד שההספק עמד על 17,972 מגוואט, כ- 15% מעבר לרזרבה.  מעניין לציין שגם מחברי המאמר מציינים שבשנת 2018 יחס הרזרבה עמד על .33% (עמ' 4 במצגת). אבל הם לא הפנימו / הבינו שכבר היום יש עודף כושר ייצור (הספק) של כ 15% מעל הרזרבה, ולכן הבסיס לחישובים שלהם לא יכול להיות ההספק המותקן ב 2018 שכולל עודף כושר ייצור. כלומר כל החישובים במאמר לגבי הספק תחנות הכוח הנדרשות, מוטים כלפי מעלה. 

טעות בסיסית נוספת היא ההנחה הסמויה שרוב היצע (יכולת ייצור) החשמל יבוא מתחנות כוח קונבנציונליות (גזיות).  כותבי המאמר התעלמו ממה שקורה בעולם, ומהיעד שקבע שר האנרגיה לייצר 25% – 30% מהחשמל מאנרגיות מתחדשות והיתרה מתחנות כוח השורפות גז ב- 2030.

אמנם, כותבי המאמר מציינים ש"היעד של ישראל לאחוז האנרגיה המתחדשת לשנת 2030 עומד על 17% מסך צריכת החשמל", אבל בחישובים שלהם הם מתעלמים מכך. לפי הנתונים בתקציר המאמר, כושר הייצור הסולארי המתואם (מקדם הספק של 0.3 לפי רשות החשמל [2]) בשנת 2030 יהיה כ-9% – 10% מכושר ייצור החשמל במשק, כמחצית מהיעד שהם עצמם מציינים.

עם הגידול הצפוי בהיצע החשמל שמקורו באנרגיות מתחדשות, בעיקר סולארי, יקטן הצורך בחשמל מתחנות כוח השורפות דלקים מתכלים.  במילים אחרות, הביקוש לחשמל יעלה, היצע החשמל –  ההתקנות וההספק של תחנות כוח מאנרגיות מתחדשות יעלה,  ולא יהיה צורך להגדיל, או לא יהיה צורך להגדיל בצורה משמעותית את היצע החשמל, או ההספק של תחנות הכוח הגזיות.

יתרה מזאת, הערכת הביקוש לחשמל ב 2030, לפי קצב הגידול בביקוש לחשמל של 2.7%, מורה שכבר בסוף 2025 יהיו די והותר תחנות כוח גזיות היכולות לענות לביקוש לחשמל ב- 2030,  לפי יעדי שר האנרגיה,  עם רזרבה של יותר מ-30% מעל הנדרש מהן.

חיזוק לדברים מביא גם  יו"ר דירקטוריון חברת החשמל יפתח רון טל בראיון לעמירם ברקת שפורסם בגלובס בדצמבר. בתגובה לשאלה "מלבד חברת החשמל יש היום לא מעט יזמים שמקדמים בניית תחנות כוח גדולות בגז טבעי. אולי לא צריך עוד כל-כך הרבה תחנות? העולם הרי עובר לאנרגיה מתחדשת?", ענה: "לדעתי אם כל מה שכבר אושר ייבנה – מיצינו את תחנות הכוח בגז. המבחן הוא בהצלחת המעבר לאנרגיות ירוקות".

למרות שגיאות אלו, ההמלצה של כותבי הדוח נכונה: "לקבוע את כלל היעדים ארוכי טווח למשק האנרגיה (2030), לבחון חלופות השקעה להשגת היעדים בהתבסס על מודל דינמי של משק האנרגיה, ובהתאם לחלופת השקעות שנבחרה לגבש תכנית עבודה מפורטת של הביצוע להשגת היעדים ב 2030, ולנהל מדיניות רציפה להשגת יעדים שנתיים ויעדים ארוכי טווח, תוך התייחסות לשינויים שקורים במשק האנרגיה".

הבעיה היא שהיעדים המוצעים אינם תואמים את המצב בשוק האנרגיה שעבר ועובר התפתחויות משבשות, בטכנולוגיות אנרגיות מתחדשות ובאחסון האנרגיה. מבחינה זו הכנס עוסק באתגרי העבר.

  • יחס הרזרבה. לא ברור מדוע צריך להמשיך בקביעה מתחילת העשור של יחס הרזרבה של לפחות 20%. נזכיר שכל 1,000 מגוואט רזרבה עלותם כ- מיליארד דולר.
  • היעד שנקבע ע"י כותבי הנייר לגבי תמהיל מקורות האנרגיה לייצור חשמל הוא 80% באמצעות גז טבעי, ו- 17% באמצעות אנרגיות מתחדשות. המטרה צריכה להיות 30% – 50% אנרגיות מתחדשות עד 2030, ו- 80% – 100% אנרגיות מתחדשות עד 2050.

יש הרבה מדינות בעולם שהציבו מטרות אלו ובחלקן כבר השיגו ועברו אותן.

  • בעניין זה, גז טבעי אינו אנרגיה נקייה, גז טבעי מזהם פחות מפחם, אבל הוא מזהם ואינו אנרגיה נקיה אלא ביחסי הציבור של תאגידי הגז.

אתגרי משק החשמל היום הם אחרים לגמרי, בין השאר:

  • הפחתה מסיבית בפליטות גזי חממה (בשאיפה לאפס).
  • חשש למיסי פחמן בעולם בכלל ובאירופה בפרט.
  • מחירי אנרגיה סולארית ואחסון חשמל בסוללות יורדים. בשנים הקרובות ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת משולבת באחסון חשמל בסוללות ירד מתחת למחירי חשמל המיוצר מתחנות כוח השורפות הגז. התפתחות זו מחייבת מחשבה מחדש על משק האנרגיה.
  • ביזור ייצור החשמל – ניהול רשת חשמל עם מיליוני יצרנים זעירים.
  • שימוש בסוללות ביתיות לאגירת חשמל כמקור לחשמל, VPP Virtual Power Plans
  • מעבר מדלקים לחשמל – התמודדות עם מאות אלפי / מיליוני מכוניות חשמליות. הטענה מהירה של מכוניות אלו בתוך הערים.
  • שימוש במכוניות החשמליות כמקור לחשמל, VPP Virtual Power Plans
  • ניהול ודיגיטציה של משק האנרגיה.

 

להרחבה