האם צריך להקים תחנות כוח גזיות חדשות?

‏‏

מאת אמנון פורטוגלי,30 ינואר, 2020

בשנת 2018 היו בארץ תחנות כוח בהספק מותקן של כ -17,972 מגוואט (בחברת החשמל כ- 13,335 מגוואט, ואצל יצרני החשמל הפרטיים כ- 4,637 מגוואט),  מתוכן תחנות כוח גזיות בהספק מותקן של כ -9,750 מגוואט (בחברת החשמל כ- 6,420 מגוואט, ואצל יצרני החשמל הפרטיים כ- 3,330 מגוואט) .

רשות החשמל  בדו”ח מצב משק החשמל לשנת 2018, מיולי 2019, העריכה כי בשנת 2025 יהיו בארץ תחנות כוח בהספק מותקן, ללא אנרגיות מתחדשות של כ -19,700 מגוואט. ההספק המותקן הצפוי ב- 2025,  כולל הספק סולארי מוכפל במקדם הספק של 30%, נאמד בכ- 21,300 מגוואט. מתוך זה, תחנות כוח גזיות בהספק מותקן של כ -14,800 מגוואט (בחברת החשמל כ- 3,800 מגוואט, ואצל יצרני החשמל הפרטיים כ- 11,000 מגוואט) .

תחנות הכוח הגזיות האלו בלבד, בלי התחנות הפחמיות,  ובלי התחנות הסולאריות יכולות לייצר כ-103 מיליארד קוט"ש בשנה במקדם ניצולת Capacity Factor של 80% (7,000 שעות פעולה בשנה).

ויכולות לייצר כ-89 מיליארד קוט"ש בשנה במקדם ניצולת  Capacity Factor של 70% (6,000 שעות פעולה בשנה).

הביקוש לחשמל ב- 2018 עמד על כ- 70 מיליארד קו"טש   וצפוי להגיע לכ- 92 – 96 מיליארד קוט"ש ב- 2030.  (הגידול השנתי בצריכת החשמל נאמד בכ- 2.47% לשנה לפי דוח ועדת אדירי מדצמבר 2018)

שר האנרגיה הודיע ב- 18 לנובמבר כי היעד לייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות הוא 30% ב- 2030 .

היעד החדש של שר האנרגיה משמעותו כ- 66 מיליארד קוט"ש מתחנות כוח השורפות גז,  וכ-28 מיליארד קוט"ש מאנרגיה סולארית, ב-2030.

כלומר, כבר בסוף 2025 יהיו די והותר תחנות כוח גזיות היכולות לענות לביקוש לחשמל ב- 2030  לפי יעדי שר האנרגיה,  עם רזרבה של כ-35% מעל הנדרש מהן.  

המשמעות היא שאין צורך ואסור לאשר הקמת תחנות כוח השורפות גז נוספות, כמו תחנת הכוח השלום  או קסם באזור השרון הדרומי, ובאזורים אחרים בארץ.

גם יו"ר דירקטוריון חברת החשמל יפתח רון טל בדעה זו, לדבריו בחנוכת תחנת משנה קיבוץ אייל ב-  24 לדצמבר 2019: "אין שום סיבה שבעולם שלאורך כביש שש יקימו עכשיו תחנות חשמל ויזהמו את האוויר של תושבי מדינת ישראל…… אין שום סיבה שבעולם להקים תחנות חדשות ואם מישהו רוצה לעשות כסף, שלא יהיה על חשבון הריאות של התושבים" .

תחנות כוח סולאריות בהספק של כ- 1,000 מגוואט (סולארי) שיותקנו בכל שנה, יכולות לספק את הגידול השנתי בצריכת החשמל בשנים הקרובות, הנאמד בכ- 1.8 מיליארד קוט"ש לשנה, ואין צורך בתחנות כוח חדשות השורפות גז.

שיא הביקוש לחשמל

שיא הביקוש לחשמל, היה ביולי 2019, ועמד על 13,410 מגוואט . כיום יש תחנות כוח בהספק העונה לדרישה זו.  בנוסף, קיימת דרישה לרזרבה של 20% של הספק מותקן מעל שיא הביקוש, כלומר רזרבה של כ- 2,700 מגוואט והספק מותקן כולל של כ- 16,100 מגוואט.  כבר היום יש תחנות כוח בהספק העונה לדרישת הרזרבה. סגירת התחנות הפחמיות בחדרה והקמת תחנות גזיות במקומן תשאיר מצב זה, בו יש תחנות כוח בהספק העונה לדרישת הרזרבה.

רשות החשמל  בדו”ח מיולי 2019, 'מצב משק החשמל לשנת 2018', העריכה כי ביקוש השיא לחשמל בשנת 2025 יעמוד על 17,000 מגוואט. כלומר יהיה עודף הספק מותקן ללא אנרגיה מתחדשת של כ- 2,600 מגוואט, או כ- 15% מעל שיא הביקוש לחשמל.

אם נוסיף את דרישות הרזרבה של 20% מעל שיא הביקוש, נקבל שבשנת 2025 יהיה צורך בכושר ייצור של כ- 20,400 מגוואט. כושר הייצור הצפוי ב- 2025 כולל הספק סולארי מוכפל במקדם הספק של 30%,  נאמד בכ- 21,300 מגוואט, העונה לשיא הביקוש הצפוי ב- 2025 כולל רזרבה של 20%.

כל הספק נוסף במידה ויידרש, צריך לבוא באמצעות אנרגיות מתחדשות. זה אפשרי וזה כדאי, וצריך לפעול מיידית ובקפיצת מדרגה, כפרויקט לאומי.

עם זאת, הגיע הזמן לבדוק את הנחיצות של רזרבה בהיקף זה שעלותה עצומה, כ- 3.4 מיליארד דולר ב- 2022, לתחנות כוח המושבתות רוב הזמן, כאשר בשנים האחרונות פותחה חלופה טובה יותר. אחסון חשמל בסוללות, בשילוב עם אנרגיה סולארית, או בנפרד Standalone, או ברשתות כוח ווירטואליות – VPP.

שיא הביקוש בקיץ הוא בשעות הצהרים כאשר המערכות הסולאריות פועלות במלוא עוצמתן ומספקות חשמל העונה לשיא הביקוש .  הבעיה היא בעונת החורף בה שיא הביקוש הוא בשעות הערב, כאשר המערכות הסולאריות אינן מייצרות חשמל . לפי התחשיבים, במקביל להגדלת השימוש באנרגיה מתחדשת, יהיה צורך בפתרונות אגירת חשמל בהיקף גדול, החל מ- 2025.

הפתרון הנוכחי עבור ימים/שבועות בודדים אלו של שיאי ביקוש הוא להחזיק בתחנות כוח גזיות או פחמיות, שיפעלו רק ימים ספורים, כ-100 שעות בשנה. בעיית שיא הביקוש מחמירה עם שילוב מתקנים סולאריים בהיקף רחב. ככל שנתח האנרגיה הסולארית גדל, עולה החשיבות של אגירת חשמל.

הפתרונות העיקריים הנהוגים כיום בעולם לבעיית שיאי הביקושים, הם תחנות כוח פיקריות השורפות גז או סולר, אחסון חשמל בסוללות, אנרגיה שאובה וטכנולוגיות אגירת חשמל אחרות, וניהול תחנות כוח וירטואליות – VPP, רשתות חשמל הכוללות מערכות אחסון חשמל ביתיות.

אגירת חשמל בסוללות עונה לבעיה של שיאי הביקוש, מגדילה את יציבות הרשת ומספקת ביטחון אנרגטי. כבר היום ניתן להתקין מערכות לאחסון חשמל בסוללות עצמאיות או המשולבות במערכות הסולאריות.

מערכות האחסון יקבלו עודפי חשמל מהמערכות הסולאריות בצהרי היום ומתחנות המחז'ם בלילה, וישחררו את החשמל בשעות הבוקר לפני התחלת ייצור חשמל משמעותי מהמערכות הסולארית והעליה בצריכת החשמל העסקית, ובשעות הערב עם הירידה בתפוקה הסולארית והעליה בצריכת החשמל הביתית.  הטכנולוגיה קיימת ומוכחת והשימוש בה הולך וגובר בעולם.

בנושא זה כדאי לשמוע את יו"ר חברת החשמל, יפתח רון-טל, "אנו מתקדמים לעולם של אין סוף אנרגיה. יהיה אפשר לאחסן חשמל בצורה יעילה. כל אחד מאתנו יוכל לייצר חשמל ולמכור את העודפים, כל אחד מאיתנו יהיה יצרן וצרכן".

במקום לקדם תחנות כוח גזיות חדשות המתוכננות למען אינטרס כלכלי של יזמים פרטיים, אפשר וצריך לקדם הקמת תחנות סולאריות על גגות מבנים ובתים, על קרקעות מופרות, על מגרשי חניה, על כבישים, וגם בשימוש דואלי על קרקעות חקלאיות.

כבר היום ניתן להגיע ל-30% עד 40% מאנרגיה סולארית עד 2030, כאשר הפחם ירד לאפס, יחד עם מעבר לכ- 100% רכבים חשמליים, ובלי שינויים מהותיים אחרים במערכת. כדי לעשות זאת צריך להתחיל מיידית, כי את ההחלטות ל- 2030 מקבלים היום.

היעד צריך להיות 80% – 100% מהחשמל מאנרגיות מתחדשות ואפס פליטות עד 2050, וזה אפשרי.

גם מבחינה כלכלית עדיף להקים מערכות סולאריות על פני תחנות כוח השורפות גז.

עלות יצור החשמל בחברת החשמל עומדת על כ- 27 אג' לקוט"ש )לפי דוחות חברת החשמל ל- 2018),  בעוד שמחיר החשמל מאנרגיה סולארית במכרזים האחרונים של רשות החשמל בישראל עמד על 17.98 אג' לקוט"ש במכרז מתח גבוה ו- 23.07 אג' לקוט"ש במכרז למתקני גגות ומאגרי מים

מחקר של RMI שפורסם בספטמבר 2019, מצא שבסביבות 2035 יהיה יקר יותר להפעיל 90% ממפעלי הגז המוצעים בארה"ב מאשר לבנות חוות סולאריות חדשות המשולבות באחסון חשמל בסוללות.

המשמעות היא שתחנות כוח גזיות בסיסיות המתוכננות כיום יהפכו ללא כדאיות כלכלית לפני שבעליהם יסיימו לשלם עבורם .

להערכתי, כל היוזמות להקמת תחנות כוח פרטיות חדשות ייעלמו אם היזמים לא יקבלו את כל ההטבות והסוכריות שהם מקבלים כיום, אם מחיר החשמל יהיה כמו מחיר החשמל הסולארי.

דברי המומחים

דוח "בחינת חלופות להשבתת יחידות 4-1 באורות רבין", של המשרד להגנת הסביבה מ- אוגוסט 2016 שנכתב על ידי צוות יועצים ומומחים, ביניהם ד"ר גיל פרואקטור, חברת אקוטריידרס,  ד"ר דן וינשטוק, לשעבר מנהל מינהל החשמל במשרד האנרגיה, גיורא דקל, לשעבר מנהל תחנת הכוח אורות רבין, ברנרד ורנסקו, לשעבר מנהל תחנות הכוח רוטנברג ואשכול, ואמנון ביבי, לשעבר מנהל תחנות הכוח אשכול ותחנות הכוח טורבינות גז קובע:

"ניתן להשבית את יחידות 4-1 [יחידות פחמיות בחדרה] ולשמור על רזרבה מינימאלית של 20% ללא צורך תוספת כושר ייצור עד שנת 2030 , בהנחה של עמידה ביעדים הלאומיים של 17% התייעלות אנרגטית ו- 17% ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בשנת 2030."

בראיון לעמירם ברקת שפורסם בגלובס ב- 30 לדצמבר, בתגובה לשאלה "מלבד חברת החשמל יש היום לא מעט יזמים שמקדמים בניית תחנות כוח גדולות בגז טבעי. אולי לא צריך עוד כל-כך הרבה תחנות? העולם הרי עובר לאנרגיה מתחדשת?"  אמר יו"ר דירקטוריון חברת החשמל יפתח רון טל: "לדעתי אם כל מה שכבר אושר ייבנה – מיצינו את תחנות הכוח בגז. המבחן הוא בהצלחת המעבר לאנרגיות ירוקות."

הוועדה לתשתיות לאומיות אישרה ב- 5 לנובמבר את התוכנית להקמת תחנת כוח פרטית שתופעל בגז בתחום המועצה האזורית דרום השרון, בהספק של 1,300 מגוואט .  תחנת כוח זו, כמו כל התחנות הפרטיות שמתוכננות לפי החלטת הממשלה מ-2017,  נולדו בחטא ואין צורך בהן. צריך לחסל אותן מוקדם ככל האפשר לפני שהמדינה תסתבך בתביעות פוטנציאליות כפי שהיה בפרויקט אשלים הטרמי. הציבור והדורות הבאים הם שישלמו את המחיר על כך.