בעולם | https://www.haaretz.co.il/news/world/middle-east/.premium-1.8440112המזרח התיכון
פרשנות:לנתניהו יש חבר במוסקבה, עד שיפסיק להיות חבר
במערכה בסוריה, חלוקת העבודה ברורה: רוסיה מנצלת את משאביה, ואיראן מסתפקת ב"שיקומה". ישראל אמנם נהנית מחופש פעולה במדינה, אבל החופש הזה עלול ליצור תלות באינטרסים של פוטין

 

מאת צבי בראל,הארץ-24.01.20

…..שינוי כיוון טורקי
הנחת העבודה הישראלית היא שרוסיה עצמה היתה מעוניינת בסילוק איראן משטח סוריה לא רק פיזית, אלא גם כדי לצמצם את השפעתה על משטרו של אסד. מעורבותה הצבאית של רוסיה בסוריה, שהחלה בשנת 2015, לא נועדה רק להשאיר על כנו משטר אוהד ומשתף פעולה, אלא גם למנף את התמיכה הצבאית לדריסת רגל במזרח התיכון. אבל רוסיה ירשה מצב נתון, שבו איראן היא בעלת בריתו של אסד, כזאת שגם העניקה לו סיוע ואשראי במיליארדי דולרים.

התוצאה היא שבמישור המדיני רוסיה נאלצת לתמרן בין טורקיה לאיראן, במאמץ להשלים את שליטת אסד בסוריה. היא ניצלה אמנם את יתרונה על איראן וטורקיה והצליחה לשכנע כמה ממדינות ערב, בהן איחוד האמירויות, בחריין וסודאן, לחדש את קשריהן הדיפלומטיים עם המשטר; אבל נראה כי ההישג המשמעותי יותר טמון בהצלחתה להפגיש החודש במוסקבה את ראש המודיעין הטורקי, הקאן פידאן, עם עמיתו הסורי, עלי ממלוכ.

הדיווחים שיצאו מן הפגישה הזאת אמנם מאותתים שלא הושגה הסכמה בין טורקיה לסוריה בשאלת נסיגת הכוחות הטורקיים מסוריה, אבל עצם קיומה של הפגישה עשוי להצביע על שינוי כיוון מצד טורקיה כלפי משטר אסד. ניצול היתרונות הצבאיים של רוסיה בזירה הסורית, ובמיוחד השימוש שהיא עושה בחיל האוויר שלה כדי להכריע קרבות מקומיים לטובת משטרו של אסד, לצד הצלחתה לבסס הפסקות אש בין חלק מהמיליציות לבין המשטר, העניקו לה מנוף רב־עוצמה להשתלטות עתידית על משאבי טבע כמו נפט ופוספטים, כך שמשטרו של אסד יהיה תלוי במוסקבה גם בתום המלחמה. גם בתחום זה נראה בבירור שרוסיה מצליחה לדחוק את איראן לפאתי ההשפעה, אף שמוסקבה לעומת טהראן איננה משקיעה מיליארדי דולרים במימון פעילותו השוטפת של הממשל הסורי.

להרחבה