"כשמלמדים רק מתמטיקה ומדעים, משניאים את הלמידה"

שבוע אחרי ששר החינוך חשף תפיסת עולם חשוכה, שאלנו את פרופ' תמר אריאב, שמלווה את מערכת החינוך כבר 45 שנה, איפה באמת טמונה הבעיה של תלמידי ישראל, ולמה הם צוללים בפרמטרים הבינלאומיים

"כאומת סטארט־אפ אנחנו לא מי יודע מה. ה־20% הכי טובים בארץ הם סביב ממוצע ה־OECD, ומהבינוניים האלה מגיעים עובדי ההייטק בישראל. אנחנו מאבדים את היתרון שהיה לנו"

מאת שחר אילן,מוסף כלכליסט-17.01.20

"בעשור האחרון קרה משהו בעייתי במשרד החינוך: שרים הגיעו וראו במשרד נחלה של המפלגה שלהם. בעבר הגישה היתה ממלכתית הרבה יותר. אין מקום במשרד החינוך לשר שמביא את התפיסה של המפלגה שהוא מייצג. במיוחד כשהחינוך הדתי ממילא נהנה מתקציבי עתק ולשר אין מה להגיד לגביהם, כי מועצת החינוך הממלכתי־דתי דואגת להם.

"הרבה פעמים שרי החינוך מפילים את תפיסות העולם שלהם דווקא על החינוך הממלכתי ומעוררים הרבה אנטגוניזם. בתקופה של נפתלי בנט היו הרבה מאוד מגמות של הדתה, של השתקת מורים, יצאו חוזרי מנכ"ל בעייתיים מאוד לגבי מה מותר ואסור למורה לעשות. היו שרי חינוך שעשו הרבה יותר ממנו למען מערכת החינוך, כולל לימור לבנת מהליכוד. מה, עכשיו שר החינוך הנוכחי רפי פרץ יביא את עוצמה יהודית למערכת החינוך? אני נחרדת מזה".

מה באמת את חושבת על ראיון "המשפחה הטבעית" של השר פרץ ב"ידיעות אחרונות"?

"הוא אמר הרבה דברי בלע שראויים לגינוי. אני מבקרת אותו קשות על המסרים האנטי־מכילים, אנטי־דמוקרטיים, גזעניים וקסנופוביים. היו עוד אמירות שלו, כולל החלטות לגבי מה מותר ואסור לומר לגבי חוק הלאום. זה דפוס התבטאות בעייתי לדמות ציבורית, ודאי לשר חינוך. זה מעבר לתקינות פוליטית. זה פוגע בקבוצות שונות בחברה הישראלית".

"לפני כמה שבועות קיבלתי קול קורא של משרד החינוך, שהופנה למוסדות להשכלה גבוהה", היא מספרת. "נאמר שם שעומדים להקים פורום מומחים על מיומנויות המאה ה־21. בוקר טוב, אנחנו בעשור השלישי של המאה ה־21. פורום כזה היו צריכים להקים בשנות התשעים של המאה הקודמת”.

לפי מבחני מיומנויות המבוגרים של ה־OECD, אומרת אריאב, הפיגור הזה ניכר. "ה־20% הכי טובים בארץ הם סביב ממוצע ה־OECD, ומהבינוניים האלה מגיעים עובדי ההייטק בישראל. המשמעות היא שאנחנו מאבדים את היתרון שהיה לנו על מדינות אחרות. עלינו על מסלול מהיר מאוד למטה".

אנחנו אומת הסטארט־אפ.

"אז אנחנו, כאומת סטארט־אפ, לא מי יודע מה. נכון שמעת לעת יש אקזיט, אבל אם אתה מסתכל על התופעה החברתית־כלכלית הרחבה יותר, יש מקום לדאגה. מדינות אחרות עוקפות אותנו בסיבוב, כי יש להן מערכות חינוך טובות בהרבה משלנו. הן משקיעות הרבה יותר בחינוך ובהשכלה גבוהה. יש גם מעבר של טאלנטים ממקום למקום, והיום הרבה יותר אנשים מוכשרים עוזבים את ישראל. אין לנו זוג חברים אחד שאין להם לפחות ילד אחד שעזב לחו"ל. גם לי יש ילד כזה. מדובר בבריחת מוחות גדולה מאוד של אנשים מוכשרים, ובמערכת ההשכלה הגבוהה מודאגים מאוד".
"כאומת סטארט־אפ אנחנו לא מי יודע מה. ה־20% הכי טובים בארץ הם סביב ממוצע ה־OECD, ומהבינוניים האלה מגיעים עובדי ההייטק בישראל. אנחנו מאבדים את היתרון שהיה לנו"

למה הם עוזבים?

"כי שם הם יכולים לעשות דברים שהם לא יכולים פה. לעבוד בחברות ענק, להתפתח. יש שלושה־ארבעה תחומים שבהם אני מחפשת חברי סגל שיחזרו מארצות הברית אחרי דוקטורט או פוסט־דוקטורט, ואני לא מוצאת. הם לא רוצים. טוב להם במקומות אחרים. הם יושבים באוניברסיטאות טובות, עם מענקים ומעבדות מחקר, מלמדים רבע ממה שמלמדים פה ומרוויחים פי שלושה. לא לעולם חוסן".

להרחבה