Markerweek
קרן העושר חיה ומשגשגת, אצל הלקוחות של פיני
אם לא יחול שינוי דרמטי, הרי שבעוד עשור הקרן של עשרת הלקוחות הגדולים של פיני רובין תהיה גדולה שבעתיים מהקרן של 10 מיליון תושבי ישראל

גיא רולניק,דהמרקר-05.12.2019 17:20 עודכן ב: 06.12.2019 07:37

…..

במודל שלי מה שקובע את היקף הכסף שזורם לציבור בשנים הקרובות אינו פרמטרים כלכליים, אלא פוליטיים בעיקר — הכוח הפוליטי של מונופול הגז מול הרגולטורים, הכנסת והממשלה, ובעיקר הכוח שלו לייצר רעיונות, סיפורים ואגדות שהציבור קונה.

לפי המודל שלי, בקרן העושר יצטברו ב–20 השנים הקרובות לא 500 מיליארד, לא 400, לא 300, לא 200 וגם לא 100. הסכום האמיתי שייצבר שם יהיה 10% עד 20% מהסכומים שראש הממשלה, האוצר ובנק ישראל מכרו לציבור.

תגידו, ובצדק, שלא חוכמה לתת תחזיות לעוד 20 שנה. מי יודע אם אהיה כאן כדי לתת דין וחשבון על התחזית. אבל התנאי הזה חל גם על כל הפקידים שחיברו את האקסלים וההודעות לעיתונות על מאות המיליארדים שנדרשו כדי להעביר את החוקים שהרעיפו על מונופול הגז תנאים ששום מונופול פרטי לא קיבל מעולם בישראל.

ומדוע אני כה פסימי בהערכותיי? מסיבה פשוטה: מאז התגלו בישראל תגליות הגז הטבעי בסוף שנות ה–90 ועד היום, הממשלה מתנהלת מול היזמים בדפוס קבוע: החוקים, התקנות ואכיפתן מותאמים לאינטרס שלהם, תוך זריית חול בעיני הציבור.

ב–2011 כמעט התרחשה תקלה לא אופיינית ליזמי הגז, כשהממשלה הקימה את ועדת ששינסקי, שתחת לחץ ציבורי ניסתה להשוות את שיעורי המיסוי על הגז למקובל בעולם המערבי. אבל היזמים התעשתו במהירות, והעלאה דרמטית וקיבוע ארוך טווח של המחיר שבו חברת החשמל קונה מהמונופול את הגז רוקנו את חוק ששינסקי מרוב תוכנו הכלכלי.

פרשיית הגז היתה יכולה להיות סוגיה מרכזית בבחירות ובדיונים הפוליטיים האינסופיים בחודשים האחרונים. אבל לאופוזיציה, ככל שהיא קיימת, אין עניין בזה. בניגוד לבעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', שהוא כבר פושט רגל שנמצא בדרכו לכלא ולכן אפשר לחבוט בו מדי פעם בהקשר לתיק 4000, יצחק תשובה הוא עדיין מיליארדר ושחקן פוליטי רב־עוצמה, ולהנהגה של כחול לבן יש עניין אפסי להתעמת אתו. את הרכבת הקואליציה הטיל בני גנץ על עו"ד יורם טורבוביץ', שמונה בעבר על ידי יצחק תשובה ליו"ר דלק קידוחים במטרה להוביל את המאבק נגד מיסוי ששינסקי.

ומה עם אביגדור ליברמן, הכוכב החדש של המרכז או השמאל? זאת כמובן שאלה מטופשת. אצל ליברמן מלה זאת מלה, ובכל עימות של טייקון נגד הציבור הוא תמיד מתייצב לצד הטייקון. כמו שהסביר אלוביץ' למנכ"ל וואלה אילן ישועה: "ליברמן הוא היחיד שאפשר לסמוך עליו". לסמוך עליו שיהיה תמיד לצד הכסף והמונופולים, כמובן.

אבל לא נתפזר לפני שנרגיע אתכם: לא הכל שחור. יש קרן עושר, והיא די גדולה, והכסף מצטבר בה במהירות בשבע השנים האחרונות. וכל מה שהייתם צריכים לעשות כדי לפגוש את מוטביה הוא להזדמן בתחילת החודש שעבר לאולם סמולרש שבאוניברסיטת תל אביב, לחגיגה מיוחדת בהשתתפות מאות אנשים. בין השאר הייתם יכולים לפגוש שם, לצדם של עשרות שופטים, עורכי דין, אנשי עסקים ופוליטיקאים, את אהוד אולמרט, אהוד ברק, בר רפאלי, אדיר מילר, גאולה אבן ואהרן ברק.

יצחק תשובה,גדעון לוין
מה חגגו שם? הענקת פרס נובל בכלכלה, פיזיקה או כימיה לאחד מחברי הסגל? מה פתאום. משהו הרבה יותר חשוב ומרגש: פיני חגג יומולדת 70, ואליבא דכולי עלמא זאת היתה הזדמנות אדירה לתת לו אות הוקרה מיוחד מטעם האוניברסיטה הציבורית. כלומר מטעמנו.

ומה עשה פיני? מה כה מיוחד באיש הזה שהוא הצליח, בתקופה שבה המדינה, הפוליטיקה ואפילו עולם העסקים נראים לפתע שסועים בין שני מחנות, להביא את האליטה מכל קצוות הקשת הפוליטית לחגוג יחדיו, שבת אחים גם יחד?

להרחבה