להתיר את קשרי ההון-שלטון-עיתון: הרעיון המהפכני של אהרן ברק
נשיא בית המשפט העליון לשעבר חוזר על רעיון שהעלה ב-2001 – להחיל על כלי תקשורת פרטיים חובות אמון כלפי הציבור, לאור תפקידם החיוני בדמוקרטיה ■ מדוע לא נתן לרעיון ביטוי בפסיקה? "לא היתה הזדמנות"

 עידו באום,דהמרקר-14.11.201910.11.2019 06:06 עודכן ב: 13.11.2019 17:57

ההקלטות והראיות שהובאו לידיעת הציבור בתיקי החקירה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ובעלי השליטה באמצעי התקשורת – ארנון (נוני) מוזס ושאול אלוביץ' – מעלים חשד מבוסס למדי לכך שבעלי השליטה בכלי התקשורת עשו שימוש לרעה בפלטפורמות, תוך עיוות השיח הציבורי למען אינטרסים כלכליים פרטיים. האם צרכני "ידיעות אחרונות" או "וואלה" יכולים להתגונן כנגד התנהלות כזו של בעלי השליטה בפלטפורמות התקשורת?

לפני 18 שנה נשא שופט בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק, הרצאה קצרה וחשובה בנושא חופש הביטוי והחובות החלות על העיתונות, שעוררה גלים בעולם העיתונות. היא אף פורסמה בעיתון "הארץ" בעקבות ההצעה החדשנית שהיתה טמונה בה. למרות ההדים שקיבלה, ברק מעולם לא חזר על הדברים שאמר באותה הרצאה ומעולם לא הטמיע אותם בפסקי דינו.

באותה הרצאה העלה ברק את האפשרות להחיל על העיתונות חובות מתחום המשפט הציבורי. ההרצאה נישאה בכנס לכבודו של אחד המומחים הבולטים לדיני קניין בישראל, פרופסור יהושע ויסמן (שהלך לעולמו בקיץ האחרון). הפורום שבה נישאה ההרצאה היה חשוב: היא כוונה לאו דווקא לעיתונאים, אלא לבעלי הקניין. כלומר, לבעלי השליטה באמצעי התקשורת.

ברק קרא בהרצאתו להטיל על עיתון חובות כלפי הציבור. עיתון "ממלא תפקיד ציבורי" ולכן ניתן לטעון כי גם עיתון פרטי הוא "גוף דו־מהותי", אמר אז ברק. "העיתון שולט בבמת הדיבור – שהיא מהבמות הציבוריות החשובות ביותר במשטר הדמוקרטי. עקרונית, כל אחד יכול לרכוש לעצמו במה זו, אך למעשה, מעטים הם הרוכשים. קיימים ריכוזיות של שליטה ו'כשל שוק חוקתי' בבמה הזאת. מי ששולט בה – שולט בנכס שהוא חיוני למשטר דמוקרטי".

להרחבה