תרבות | מגזין תרבות

תרבות רעה- "המטבח הישראלי" לא אוהב שמזכירים לו ממי הוא גנב את הלהיטים שלו
בחיפוש האובססיבי שלהם אחרי כוח, כסף וזהות, השפים שממתגים עכשיו את "המטבח הישראלי" בעולם לא רק מנכסים את זה הערבי, פלסטיני, לבנטיני. הם גם הופכים אותו לחיקוי מיינסטרימי נלעג

ניסן שור,הארץ-פורסם ב-22.10.19

האם הישראלים גנבו את האוכל של בני המקום הזה? נדמה לי שעוד הרבה שנים ועוד אלפי מאמרים נמשיך לדוש בנושא ולא נגיע למסקנות חותכות. כי למסקנות יש משמעות פוליטית לא מבוטלת. אם גנבנו את האוכל, אולי גנבנו גם את האדמה? וואלה, יכול להיות. זה מורכב. או ליתר דיוק – זה הרבה יותר מורכב ממה שצד אחד יהיה מוכן להודות בו….ישראל היא מדינה צעירה שרוצה לייצר תרבות, ומה זה תרבות בלי אוכל? אבל בשם ההסברה מעלימים זכויות של עם שלם על האוכל שלו… שפים ישראלים מבשלים מנות של אוכל ערבי קלאסי ומתייגים אותן כ'יזראלי קוויזין'. הם לא יודעים את ההיסטוריה של המנות, מאיפה הן הגיעו. לא יודעים אפילו לאיית אותן נכון״….הצרה המרכזית היא שישראלים שונאים ערבים ופלסטינים ואוהבים את האוכל של הערבים והפלסטינים. זה הדבר הגועלי ביותר, זו הצביעות והגזענות הנוראית. איך אפשר לשנוא אדם שאת מעשה ידיו אתה מכניס לגופך? תעלומה. הישראלים הם אלה שסועדים במסעדה פופולרית באום אל פחם ומסננים ״ערבי מסריח״ כשהמלצר לא מספיק להביא להם את קנקן הלימונדה; אלה הצפונבונים שהמלים ״אוכל פלסטיני״ לא מחליקות להם טוב בגרון אז הם הופכים אותן ל״אוכל גלילי״ ומגישים עלי גפן מגולגלים על הגג של הדופלקס בימי הקיץ החמים; זה מי שנוסע לעיר העתיקה כי שם זה "כמו בחו"ל" אבל תומך בסיפוח מזרח ירושלים; זה השף, עוד שף, שמכין עראייס כמו איזה קופיף חקיין. אלא שזה אפילו לא חיקוי של הדבר האמיתי, אלא חיקוי של חיקוי שהוא פגש באיזה בית קפה מג'ויף בפלורנטין. עראייס שהוא סימולקרה מוחלטת. ואם זה היה טעים, זה לפחות היה נסלח איכשהו. אבל זה לא יכול להיות טעים. כי אוכל ללא מקור, אוכל שהוא חיקוי מוחלט, אוכל ללא היסטוריה אבל גם נטול חדשנות, תמיד יהיה תפל ומיותר. דייסה של כלום.

להרחבה