תחנת הכוח השלום-אין צורך בתחנת כוח זו והיא נולדה בחטא.

מאת אמנון פורטוגלי,‏24 ספטמבר, 2019

ביום חמישי ב- 26 לספטמבר אמור להתקים שימוע בקריית הממשלה בתל אביב, לשמיעת הערות והשגות כל תוכנית להקמת תחנת הכוח 'השלום' – תת"ל 19. התוכנית מקודמת ע"י היזמים חברת ריינדיר, שמקימיה ישראלים וחברת סימנס, ומתוכננת להקמה במזרח השרון, בין כפר סבא, ג'לג'וליה ומושבי האזור.

על ההליך שהביא לתוכנית רעה זו.

באפריל 2014 הוחל בתהליך הכנת תוכנית מתאר ארצית לאיתור מתחמים לתחנות כוח (תמ"א 10/ב/11), במסגרת הכנתה, נסקרו יותר מ–100 אתרים ברחבי הארץ, בהתאם לעקרונות התכנון הארציים.

לאחר תהליך סינון קפדני ושיתוף בעלי עניין רבים, הוחלט לתכנן באופן מפורט חמישה מתחמים שעתידים לספק עד כ–10,000 מגה־ואט. בנוסף, יש תוכניות מאושרות, או בתהליכים מתקדמים לאישור, שיספקו כמעט את כל צורכי המשק עד שנת 2030 .

התוכנית הארצית נמצאה בשלבים מתקדמים, כאשר הממשלה החליטה ב-4 לאפריל 2017 בהחלטה 2592,  על קידום הקמתן של תחנות כוח גדולות להפעלה בגז טבעי, שיוקמו ב"מסלול ירוק" — כלומר בתכנון מזורז, שאינו מחויב לכללי התכנון הארציים.

החלטת הממשלה קבעת תנאים וקריטריונים להסמכת גופים לתכנון מתקנים לייצור חשמל, אבל הפלא ופלא, במסגרת ההחלטה כבר אושרו יותר מעשרה אזורים להקמת תחנות כוח, ולכל מקום הוצמד יזם פרטי ספציפי שאמור להכין תוכניות לתחנות כוח ולהגישן לאישור לוועדה התשתיות הלאומיות.

הממשלה בהחלטה זו העבירה ליצרנים הפרטיים, לבעלי ההון שיש להם כוח עצום, את  האחריות לקבוע איפה תהיינה תחנות כוח ואת ההספק שלהן. החלטת הממשלה אומרת למעשה, שכלל לא צריך לתכנן איפה יהיו תחנות הכוח, היזמים יבחרו היכן הם רוצים להקים אותן, תוך דילוג על המועצות האזוריות והוועדות המחוזיות, ישר לוות"ל.  קידום התוכניות בוועדה לתשתיות לאומיות מאפשר במודע סתירה לתוכניות המתאר הארציות המגינות על השטחים הפתוחים, ומקריבות את האינטרס הציבורי על מזבח האינטרס הכלכלי של חברות פרטיות.

מדובר על תוכניות להקמת תחנות כוח שיספקו כ–25 אלף מגה־ואט, בנוסף לתחנות כוח הקיימות כיום, שהן בעלות הספק של כ–17 אלף מגה־ואט. כלומר גידול של 147% ,בהשוואה לגידול של כ- 38% עד 2030, בביקוש לחשמל לפי תחזיות בנק ישראל, רשות החשמל, ומשרד האנרגיה.

אין צורך בהקמת תחנות כוח גזיות חדשות בשנים הקרובות, ואסור לאשר את תוכנית תחנת הכוח השלום 

תחנת הכוח השלום מתוכננת להיות בהספק של כ- 1300 מגה ואט.  מיקום התחנה בין כביש 6 לכביש 444 כק"מ מכפר סבא, 750 מטר מנווה ימין, 900 מטר ממתן, וכ- 300 מטרים מקלקיליה.

אלא שאין צורך בהקמת תחנות כוח גזיות חדשות בשנים הקרובות, הביקוש לחשמל בישראל בשנת 2018 היה  69.644 מיליארד קוט"ש (דוחות חברת החשמל ל- 2018). כדי לספק את הצריכה בהיקף זה מספיקות תחנות כוח בהספק של  8,700 מגוואט, שיופעלו 8,000 שעות בשנה, שאר השעות ישמשו לתחזוקה ולמקרי תקלות.

אין צורך בהקמת תחנות כוח גזיות חדשות בשנים הקרובות, יש כיום רזרבה בכושר ייצור חשמל של כ- 33% מעל שיא הביקוש, בעוד שהדרישה היא לרזרבה של 20%.

אין צורך בהקמת תחנות כוח גזיות חדשות בשנים הקרובות. יש כיום בארץ תחנות כוח גזיות בהספק מותקן של כ -13,800 מגוואט. תחנות כוח אלו, בלי התחנות הפחמיות, יכולות לייצר כ – 110 עד 120 מיליארד קוט"ש לשנה. כ 15% – 25% יותר מהביקוש הצפוי לחשמל ב- 2030, שצפוי להגיע לכ- 96 מיליארד קוט"ש.

במקום לקדם תחנות כוח גזיות חדשות המתוכננות למען אינטרס כלכלי של יזמים פרטיים, אפשר וצריך לקדם הקמת תחנות סולאריות על גגות מבנים ובתים, על קרקעות מופרות, על מגרשי חניה, וגם בשימוש דואלי על קרקעות חקלאיות.

ניתן היום לשלב את המערכות הסולאריות עם אחסון חשמל בסוללות. הטכנולוגיה קיימת ומוכחת והשימוש בה הולך וגובר בעולם.

להערכתי, כל היוזמות האלו, שבאו בעקבות, או עוד לפני, החלטת הממשלה מאפריל 2017, כולל תחנת הכוח השלום,  ייעלמו אם היזמים לא יקבלו את כל ההטבות והסוכריות שהם מקבלים כיום, אם מחיר החשמל יהיה כמו מחיר החשמל הסולארי. ועוד לא התחשבתי בעלויות הזיהום שמחצינים ומשיתים אותן על הציבור.

תחנת הכוח השלום, כמו כל התחנות הפרטיות שמתוכננות לפי החלטת הממשלה מ-2017,  נולדו בחטא ואין צורך בהן. צריך לחסל אותן מוקדם ככל האפשר לפני שהמדינה תסתבך בתביעות פוטנציאליות כפי שהיה בפרויקט אשלים הטרמי. הציבור והדורות הבאים הם שישלמו את המחיר על כך.

תחנות כוח גזיות מזהמות, ויש חלופות מצויינות.

תחנות כוח גזיות מזהמות, הן מזהמות פחות מתחנות כוח פחמיות, אבל הן מזהמות.

כ- 2,200 ישראלים נהרגים / מתים מזיהום אויר בכל שנה.  יותר מ- 40,000 ישראלים נהרגו / מתו מזיהום אויר בעשרים השנים מאז שנת 2000. לכן הקמת תחנות כח נוספות ששורפות גז וסולר הן סכנה חמורה מאוד לבריאות הציבור ופגיעה קשה בסביבה. 

יש כיום חלופות מצוינות לתחנות כוח גזיות – ייצור חשמל מאנרגיה סולארית משולב באחסון חשמל בסוללות. בטכנולוגיות הקיימות אפשר להגיע ל-25% מייצור החשמל מאנרגיה סולארית, וחשמל סולארי זול בהרבה מחשמל מתחנת כוח גזית, והוא אינו מזהם. ובנוסף תחנות הכוח הגזיות יתפסו חלק ניכר מיכולת הולכת החשמל ולמעשה ימנעו הקמת פרויקטים סולאריים באזור.

משרד הבריאות המליץ במכתב לשר האנרגיה מ-2017 שהקמת תחנות כוח בטכנולוגיה המופעלת בגז טבעי בגיבוי סולר, באזור חדרה והשרון, צריכה להיבחן אל מול הפקת אנרגיה ממקורות חלופיים. ובכל מקרה יש לבחון את ההשפעה האפשרית של תחנות אילו על הבריאות באזורים צפופי אוכלוסייה סמוכים. ובנוסף ביצוע הערכת סיכונים בריאותית על ידי משרד הבריאות.

המשרד להגנת הסביבה בנייר עמדה מאוגוסט 2018 ,יוצא נגד הקמת תחנות כוח קטנות השורפות גז טבעי בהספק עד 16 מגוואט בשכונות מגורים ומרכזים עירוניים צפופים, שעלולה להביא לפגי עה חמורה בבריאותם של אלפי אנשים אשר חשופים לזיהום הנפלט מארובות מתקנים אלו.

על אחת כמה וכמה שאסור להקים תחנות כוח גדולות בנות מאות מגוואט בסמיכות ליישובים כמו במקרה של תחנת הכוח השלום.