מאת: אמנון פורטוגלי (19 ספטמבר, 2019)

רוח היא מקור אנרגיה מעולה במקומות מסוימים בהם יש משטר רוח מתאים, בהם התועלת ממנה גבוהה מהנזקים שהיא מביאה. במקומות אחרים הנזקים מייצור חשמל מאנרגית רוח גבוהה מהתועלת שהיא מביאה. עם זאת, גם במקומות עם משטר רוח מתאים, עם מהירות רוח גבוהה, מעל 10 מטר לשניה, אנו רואים בעולם התגברות ההתנגדות של התושבים, ולא רק של אלו הגרים בקרבת חוות הרוח המוצעות.

אנרגיית רוח איננה מתאימה לישראל. טורבינות רוח פוגעות בבריאות הציבור, ברווחתו וההשפעות שלהן על הסביבה נרחבות וקשות. הסיבות להתנגדויות להקמת חוות הרוח בישראל שונות: רעש אינפרה-סוני, הרג בעלי כנף, שיקולי ביטחון, פגיעה בנוף, וכו', ועם הזמן מינעד הסיבות להתנגדויות להקמת חוות רוח הולך וגדל. מול זה פוטנציאל הרוח בישראל נמוך והתרומה האנרגטית של אנרגיית הרוח בישראל תהיה לעולם זניחה, השטח הפתוח מצומצם מאוד ונדרש לשימושים רבים אחרים.
לבסוף, ייצור חשמל מטורבינות רוח תורם לחלוקה מעוותת של העושר, כאשר המדינה מסבסדת יצרני חשמל פרטיים מאנרגית רוח, בעוד שהעלויות הגבוהות של הנזקים, התשתיות והסובסידיות מושתות על הציבור.

מחיר החשמל המיוצר מאנרגיה מתחדשת סולארית, שנקבע במכרזים האחרונים של רשות החשמל, עומד על 9 – 15 אג' לקוט"ש, (נמוך מעלויות יצור החשמל הקונבנציונלי בגז טבעי ופחם). למרות זאת, התעריף הנוכחי לחשמל המיוצר מאנרגיית רוח גבוה ביותר מפי 2 מהמחיר המשולם עבור חשמל מאנרגיה סולארית. אין כל צורך לסבסד את אנרגית הרוח.

במחקר "אנרגיה מתחדשת מקורקעת: החסמים של רגולציה קרקעית ותכנונית בישראל במבט השוואתי" מיוני 2019, שכתבו פרופ' רחל אלתרמן וד"ר נעמה טשנר, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון, עלו מספר נקודות חשובות הנוגעות לטורבינות רוח בישראל:
• באופן גורף, בארצות אירופה המערבית, ההתנגדות הציבורית לחוות רוח הולכת וגדלה. להערכת החוקרות, גם מינעד הסיבות להתנגדות להקמת חוות רוח ילך ויגדל.
• האפשרות לייצור חשמל מאנרגית רוח בישראל נמוכה, הן מבחינת משאבי רוח והן מבחינת משאבי קרקע ופגיעות סביבתיות.
• המרחק המינימאלי של טורבינות רוח מבתי מגורים מוגדר כיום כמינימום של 800 מטר, כאשר החישוב הסופי תלוי בגובה הטורבינה ובמדידות הרעש.

להרחבה