רשות נירות הערך האמריקאית תבעה חברות ומנהלים בארה"ב בגין פעולות אלו, דרשה וקבלה את החזר הרווחים שהופקו, הטילה קנסות בהיקף נרחב, ותבעה מנהלים תביעות פליליות ושלחה אותם לכלא. לעומת זאת, בישראל, רשות החשמל החליטה לא להתלונן בפני רשויות האכיפה, ולוותר על פתיחה בחקירה פלילית.

‏מאת אמנון פורטוגלי,21 אוגוסט, 2019

 

מה קורה כאשר הרשויות מגלות חברות ומנהלים הגורפים הון עתק בתרגילים פיננסיים החוזרים לאורך זמן וגורפים רווחי עתק שאין סבירות סטטיסטית לקיומן, כמו תזמון מתן אופציות למנהלים ועדכון מחדש למועדי האופציות – בקדייטינג, בארה"ב, והפעלה מלאכותית של רשת ביטחון פיננסית על ידי יצרני החשמל הפרטיים בישראל באופן שהניב להם הכנסות יתר של כ-100 מיליון שקל בשנה.

רשות נירות הערך האמריקאית תבעה חברות ומנהלים בארה"ב בגין פעולות אלו, דרשה וקבלה את החזר הרווחים שהופקו, הטילה קנסות בהיקף נרחב, ותבעה מנהלים תביעות פליליות ושלחה אותם לכלא. לעומת זאת, בישראל, רשות החשמל החליטה לא להתלונן בפני רשויות האכיפה, ולוותר על פתיחה בחקירה פלילית.

 

בארה"ב

במארס 2005 פורסם מאמר של דניאל קולינס, גוג'ין גונג’ והיידאן לי  מהמחלקה לחשבונאות במכללת טיפי לעסקים באוניברסיטת איווה, בכותרת 'התזמון של מתן אופציות למנהלים' – The Timing of CEO Stock Option Grants.

המאמר סיפק הוכחות חדשות על השפעת המנכ"לים על הבחירה בין אופציות שעיתוי נתינתן מתוזמן מראש וכאלו שאינן מתוזמנות מראש, כחלק מהניסיונות של המנהלים להעלות את ערך האופציות שלהם.

 

https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=696982

 

חודשיים אח"כ, במאי 2005 פורסם במגזין Management Science. מחקר של פרופ' אריק לי (Erik Lie) מאותה מכללה באוניברסיטת איווה, בכותרת 'על התזמון של מתן אופציות למנהלים' – On the Timing of CEO Stock Option Awards.   לפי פרופ' לי, התשואות החריגות באופציות אינן מקריות. תוצאות המחקר הורו שלפחות חלק מהאופציות תוזמנו באופן רטרואקטיבי – בקדייטינג לתאריך שבו מחיר המניה היה בשפל, כך שמימוש האופציות יניב למנהלים רווחים מירביים.

 

https://pubsonline.informs.org/doi/abs/10.1287/mnsc.1050.0365

 

עולם כמנהגו נהג עד ששנה אח"כ, ב- מארס 2006, העתון החשוב 'וול סטריט ג'ורנל' פרסם כתבת תחקיר  של צ'רלס פורל וג'יימס בנדלר בכותרת 'המשכורת המושלמת', The Perfect Payday.  ובכותרת משנה: 'חלק מהמנכ"לים גורפים מיליונים על ידי קבלת אופציות למניות כשהן בעלות ערך רב ביותר. מזל – או משהו אחר?'.  בהמשך הכתבה נאמר עי מניתוח בוול סטריט ג'ורנל עולה כי הסיכויים שזה יקרה במקרה הם נמוכים במיוחד – סביב אחד ל- 300 מיליארד.

מחשד כי דפוסים כאלה אינם נובעים ממקריות, הרשות לניירות ערך האמריקאית בחנה אם מועדי הענקת אופציות מסוימות תוזמנו באופן רטרואקטיבי למועדים 'חיוביים' למנהלים.  בעקבות הבחינה, החלה הרשות לחקור מספר חברות שמנהליהן נחשדו בבקדייטינג.

https://www.pulitzer.org/winners/wall-street-journal

עד נובמבר 2006, התברר שיותר מ -130 חברות היו מעורבות בפעולות בקדייטינג, שהובילו לפיטורים או להתפטרותם של יותר מ- 50 בכירים ודירקטורים של אותן חברות. בחלק מהמקרים החברות שלמו קנסות גבוהים והמנהלים החזירו את רווחיהם שהושגו מהבקדייטינג ושלמו קנסות גבוהים, ואף נכנסו למאסר ארוך. הרשות לנירות ערך תבעה בכ -50 מקרים, הגדול שבהם היה נגד ד"ר ויליאם מקגייר, המנכ"ל לשעבר ב – UnitedHealth Group, ששילם 468 מיליון דולר לחברה בקנסות אזרחיים והשבת רווחים.

בישראל,אורה קורן ואבי בר-אלי פרסמו שתי כתבות תחקיר ראויות לציון בדה-מרקר מה 13 לאוגוסט 2019 בכותרת "תרגיל מאות המיליונים של יזמי החשמל" ו"פרשת החשמל הפרטי: "אם מישהו טועה רק בכיוון שנוח לו – זה לא מקרי""

https://www.themarker.com/dynamo/.premium-1.7678486

https://www.themarker.com/dynamo/1.7681142

לפי הכתבות, "מעקב חשאי ממושך שנערך בחודשים האחרונים ברשות החשמל מעלה חשש כי בעלי תחנות כוח פרטיות בישראל גרפו מאות מיליוני שקלים עודפים, על חשבון כלל צרכני החשמל, באמצעות הפעלה מלאכותית של רשת הביטחון הפיננסית שהובטחה להם…… ממצאי הבדיקה שנערכה ברשות חשפו דפוס פעולה מובהק ושיטתי לכאורה – שמעבר לטעות סטטיסטית. לפי הערכות, הפעלת רשת הביטחון הזאת הניבה ליזמי החשמל הפרטיים – ובראשם בעלי התחנות OPC,  דוראד ודליה אנרגיות – הכנסות יתר של כ-100 מיליון שקל בשנה. זאת, תוך העמסת העלות העודפת על צרכני החשמל."

עוד יותר בעייתית היתה תגובת הרשויות ויצרני החשמל הפרטיים. לפי הכתבות, "רשות החשמל החליטה לא להתלונן בפני רשויות האכיפה, ולוותר על פתיחה בחקירה פלילית. הסיבה לכך נעוצה באימוץ טענה שלפיה לא בוצעה בהכרח עבירת מרמה, כי אם יותר ניצול פרצה ברגולציה".

"יצרני החשמל הפרטי טענו כי "שיחקו לפי הכללים" – וכי לא היה במעשיהם פסול…לטענת יצרני החשמל הפרטיים, הסטיות שגרמו להפעלת רשת הביטחון אירעו באופן אקראי, בתום לב ובכפוף לתנאי הרישיון שהוכתבו להם. או במילים אחרות "לאו עכברא גנב אלא חורא גנב"

אם חשבתם שבזה מסתכמת התגובה של יצרני החשמל הפרטיים, אז טעות בידיכם.  רשות החשמל פרסמה בתחילת השבוע לשימוע ציבורי תקנות שאמורות לסתום את הפרצה הרגולטורית. בין השאר, הרשות קבעה קנס כבד במקרה שבו יתברר כי בעלי תחנת הכוח דיווח על תחזית ייצור חשמל בהיקף שעולה על היקף הייצור שלו בפועל. מה שיהפוך את הניסיון לעשות כן ללא כדאי.

לפי הכתבות, הוראות אלה מעוררות התנגדות עזה בקרב היצרנים הוותיקים, שכן השינוי עתיד לכרסם באופן משמעותי בהכנסותיהם. בתגובה לפניית TheMarker הבהיר עו"ד עמית קריספין, שותף במשרד עוה"ד KRB  המשמש יועץ משפטי של פורום יצרני החשמל הפרטיים, כי "רשות החשמל קבעה כללים, וכולם שיחקו לפיהם. אין כאן שום עבירה על החוק, וגם מנהל מערכת החשמל סוטה לעתים בתחזיותיו."

פרשה דומה התגלתה במפעל ההתפלה בשורק. מפעלי ההתפלה הפרטיים מחויבים בשמירה על רמת כלורידים נמוכה במים שהם מספקים לצנרת הארצית של חברת מקורות. בבדיקה שגרתית במפעל ההתפלה הגדול בישראל, שורק, התברר כי התפתח דפוס שיטתי לכאורה שבמהלכו רמת הכלורידים במים היתה יורדת לרמה הנדרשת סביב שעת ביקור הפקחים במתקן ועולה מיד לאחריו, עד לביקור הבא. לפי הערכות, חסך מהלך זה לזכיין הוצאות של 10–20 מיליון שקל בשנה.

ליאור גוטמן בכלכליסט כתב על פרסומים בתקשורת לפיהם בעלי מפעל ההתפלה "לכאורה רימו את המדינה בשמירה חלקית על רמות מליחות במים, פעולה שאולי לא מסכנת את הציבור אבל מעלה חשש לרווח כספי בהיקף של כמה עשרות מיליוני שקלים. מקור הרווח הוא בחסכון של הוצאות חשמל שהיו נדרשות כדי להפעיל פעולות סינון נוספות במתקן ההתפלה שם."

פרשיות אלו מזכירות את פרשת 'דיזלגייט' נ- 2015 כאשר הרשויות בארה"ב גילו שפולקסווגן התקינה במכוניות מדגמים מסוימים עם מנועי דיזל, תוכנה המאפשרת למכוניות לפלוט יותר מזהמים מהמותר בשעת נסיעה – ולפלוט מעט מזהמים בזמן שהמכונית עוברת בדיקות זיהום אוויר. החברה שילמה מאז 30 מיליארד יורו בקנסות של רגולטורים ובהסכמי פשרה בתביעות אזרחיות בגרמניה ובארה"ב.

 רשות החשמל צריכה ללמוד מהרשות לניע הישראלית והאמריקאית, ולפעול בדומה למה שנעשה בפרשת הבקדייטינג בארה"ב. צריך לחייב את בעלי ומנהלי חברות יצרני החשמל הפרטיים להחזיר את ההכנסות העודפות שהם גרפו בשנים האחרונות, להטיל עליהן 'סנקציה כספית משמעותית' בהיקף של כ- 5 עד 7.5 מיליארד שקל, פי חמישים מהיקף ההכנסות העודפות האלו, ולהגיש נגדם תביעות פליליות. רק בצורה זו אפשר למנוע ניצול פרצות ואת שיטת מצליח בייצור החשמל, בהתפלת מים. במקרים דומים אחרים.

 נראה שלרשות החשמל אין את הסמכות והיכולת לחקור מקרים אלו כפי שיש לרשות נירות הערך. אבל אם אין לה את הסמכות לחקור, אזי גם אין לה את הסמכות לפטור את יצרני החשמל מחקירה ותביעה. בהינתן הממצאים שבידיה, שחשפו דפוס פעולה מובהק ושיטתי, לכאורה שמעבר לטעות סטטיסטית, של יזמי החשמל הפרטיים להפעלה מלאכותית של רשת הביטחון הפיננסית שהובטחה להם, פעולה שהניבה להם הכנסות יתר של כ-100 מיליון שקל בשנה, הרשות הייתה צריכה להעביר את פרטי המקרה למשטרה, לפרקליטות או לבית המשפט, שיש להם את הסמכות והיכולת לחקור את מנהלי חברות יצרני החשמל הפרטיות ולדרוש לקבל את כל המסמכים הרלבנטיים ולהוכיח או לשלול מעשים פליליים.

מודעות פרסומת