מאת אמנון פורטוגלי-‏12 אוגוסט, 2019

יורם גביזון כתב מאמר קצר ומעורר מחשבות על פרויקט הקמת חוות רוח ענקית 'אר"ן' שחברת אנרג'יקס רוצה להקים באזור כפרי הדרוזים בצפון הגולן, פרויקט המקודם כפרויקט תשתית לאומית. המאמר כולל הרבה נתונים המגובים בהודעות החברה לבורסה, בהבדל מהודעות יח"צניות.  אלא שבניגוד לפרסומי החברה, הכדאיות האמיתית של הפרויקט למדינה מוטלת בספק. על הטענה של החברה בדבר ה"תמיכה ופיתוח הקהילה הדרוזית בצפון רמת גולן" לא צריך לדבר הרבה, צריך לשמוע את הדרוזים עצמם.

מדוע היזמים דוחפים את הפרויקט?

השיקולים של היזמים רחבים, והרווחיות שלהם נובעת לא רק ממשטר הרוחות ומההכנסות הצפויות מהפרויקט, אלא גם ובעיקר מהיקף ההלוואות, מהריבית ושאר תנאי ההלוואות שהם יקבלו כדי לממן את ההשקעה בפרויקט, ממחיר הטורבינות שהם סיכמו עם יצרני הטורבינות, מאשראי הספקים שהם יקבלו, ממחירי המניות של החברה בבורסה בטווח הקצר, ומהסדרים שונים ומשונים אחרים.

הנתונים

לפי הודעת החברה לבורסה מה-5 לאוגוסט 2019, "ביום 4 באוגוסט 2019 אישרה מליאת רשות החשמל מתן רישיון מותנה לפרויקט אר"ן לייצור חשמל באמצעות אנרגית רוח בהספק כולל של 142.5 MW"

בדוחות אנרג'יקס ל-2018, נכתב: "תכנית הפרויקט תכלול עד 31 טורבינות. לאור יכולות ייצור החשמל של הטורבינות החדישות כיום בשוק, הספק הפרויקט צפוי להיות בטווח שבין  130 –  150 MW." "כושר ייצור החשמל הצפוי בפרויקט הינו כ- 480 GWh לשנה, הצפויים לספק חשמל לכ- 63,000 משקי בית".

"בתמורה לזכויות החברה בחברת הפרויקט במסגרת עסקת ההשקעה, התחייבה החברה לפעול לפיתוח פרויקט אר"ן ומימונו, לרבות העמדת ההון העצמי הנדרש במועד הסגירה הפיננסית של פרויקט אר"ן.

לחברה הסכם שירותים לליווי ולפיתוח הפרויקט במהלך תקופת הקמת הפרויקט ותפעולו, וזאת בתמורה לתשלום דמי ניהול בסך של כ- 000,USD35  לכל 1MW  מותקן לרבעון (עד לתקרה שהוסכמה בין הצדדים), שתשלומם יחל רק לאחר הפעלתו המסחרית של הפרויקט."

"החברה מעריכה כי היקף עלות ההשקעה הצפויה בפרויקט הינה בטווח שבין 700-550 מיליון ש"ח.  בהתבסס על הערכת תפוקה של 3200 KWh  מיוצר לשנה ל-1 KW  מותקן ועל תעריף של כ-33 אגורות ל-   1 KWh  מיוצר, צפי ההכנסה השנתית מהפרויקט צפויה להסתכם בטווח שבין 155-135 מיליון ש"ח לשנה".

נתוח הנתונים מעלה שאלות רבות בלשון המעטה.

1.     דמי הניהול שהחברה תקבל מהפרויקט יסתכמו בכ- 5 מיליון דולר לרבעון (142.5*35000), כ- 20 מיליון

דולר לשנה. או כ- 70 מיליון שקל לשנה. זאת כאשר ההכנסה השנתית מהפרויקט צפויה, לפי החברה, להסתכם בטווח שבין 155-135 מיליון ש"ח לשנה. נראה שדמי הניהול מוגזמים ביותר.

2.     החברה מעריכה את תפוקת החשמל של הפרויקט ב- 3,200 KWh  מיוצר לשנה ל-1 KW מותקן. כלומר,

לפי החברה, הטורבינות יפעלו כ- 3,200 שעות בשנה.  יתכן וכך הדבר, אבל לא ברור אם משטר הרוחות נמדד בשטח, ואם הנתונים האלו פורסמו.

להשוואה, הטורבינות ברמת סירין פועלות כ- 1,700 שעות בשנה, ובמעלה הגלבוע כ- 2,000 שעות בשנה.

המספרים המקובלים על יזמי חוות טורבינות אחרות הם כ- 2,400 עד 2,500 שעות בשנה.

מצד שני לפי אטלס הרוח של השרות המטאורולוגי, ברמת הגולן יש את פוטנציאל הרוח הגבוה ביותר בארץ גבוה בהרבה מפוטנציאל הרוח בגילבוע. אבל פוטנציאל הרוח בארץ נמוך מאוד יחסית לעולם. סקנדינביה וצפון מערב אירופה אנחנו לא, ואפילו לא מצרים.

3.     כאשר מדברים על תפוקת החשמל, הסיפור מורכב עוד יותר.  לפי הדוחות של החברה, ההספק

המותקן (הנומינלי) של כל טורבינה יהייה כ- 4.75 MW. אבל ההספק הריאלי של כל טורבינה וייצור החשמל השנתי מכל טורבינה, תלויים הן במהירות הרוח ובמשטר הרוחות, ובנוסף, תפוקת החשמל של הטורבינה תלויה במספר השעות בהן יש רוח במהירות מתאימה. טורבינת רוח אינה פועלת כאשר אין רוח, או כאשר אין רוח במהירות מספקת (כ- 4 מטר לשניה).

להרחבה

מודעות פרסומת