4 באוגוסט 2019

לכבוד ועדת משנה נוף גליל, הועדה המחוזית לתכנון ובניה צפון ג' באב תשע"ט
הנדון: עמדת החברה להגנת הטבע לבקשה מספר 292-9672670 – קידוח יהל 2

החברה להגנת הטבע מתנגדת לבקשה שבנדון, המבקשת לבצע קידוח ניסיון בחיפוש אחר נפט בתחום החלקות החקלאיות של קיבוץ אפק, מן הסיבות להלן:
א. הגיע הזמן להפסקת חיפושי הנפט בישראל. השנה היא 9102, והשבוע שוב נשברו שיאי החום העולמיים כשחודש יולי הוכרז כחודש החם ביותר מאז תחילת המדידות. המשבר האקלימי נוכח ונותן את אותותיו מדי יום, תופס את הכותרות הראשיות בעיתוני העולם
המערבי, שמבטאות את תחושת הבהילות וההכרח בשינוי משמעותי על מנת לבלום את ההתדרדרות, בראש ובראשונה ע"י הפחתת הפליטות והשימוש בדלקים פוסיליים מזהמים.
בכולם, חוץ מבישראל.
ב. ככל שחולפות השנים ומתווספים המחקרים, דוחות האו"ם, והועדות הבינ-ממשלתיות העוסקות בנושאי האקלים מחמירים את התחזיות, מוצאים שההתקדמות מהירה משרצינו
(או קיווינו) לחשוב, ומשרטטים תשריטים שהיינו שמחים לקרוא להם תשריטי בלהות, אך לצערנו הם אמיתיים מכדי להיות דומים לחלום רע. עוד בתקופת חיינו, ובוודאי בתקופת ילדינו, העולם ישתנה, ויהפוך קשה יותר ורע יותר לחיים עבור כל תושביו, האנושיים ולא אנושיים כאחד. אנחנו לא יכולים להמשיך להתנהל כפי שהתנהלנו עד היום, ולדון בעוד קידוח נפט בהתעלמות מן המציאות, או גרוע מכך, בהסתכלות מפוקחת עליה, אך בטענה
ש"עוד קידוח קטן לא יעשה את ההבדל". על כתפינו האחריות להתחיל את גלגלי השינוי.
ג. ישראל, ככל מדינות העולם, התחייבה להפחית את רמות פליטות גזי החממה בשטחה. ביטוי לכך ניתן בתוכנית להצלת ישראל מאנרגיה מזהמת (אוקטובר 9102), שם נכתב כי: "בתחילת שנת 9102 הכריז שר האנרגיה על יעדי משק האנרגיה לשנת 9101. היעדים מנחים להפחתת
השימוש במוצרי דלק מזהמים ובפרט להפסקת השימוש בפחם והפסקת רובו המכריע של
השימוש בתזקיקי נפט, תוך שמירה על אמינות ורציפות אספקת האנרגיה." (עמוד 01).
על כן, המשך חיפוש נפט בישראל נוגד את המדיניות הממשלתית והלאומית להפחתת פליטות, ופוגע אגב כך בסביבת בני האדם, בעלי החיים והטבע בישראל. גם לכך צריך לתת את הדעת.
ד. בוודאי כך, כשהקידוחים מתוכננים באזור שהוא לא רק בעל רגישות הידרולוגית ואקולוגית גבוהה, הוא אזור שהיה מצוי בשנים האחרונות (למעט השנה) בבצורת קשה, כשלפרקים היה חשש ממשי לזרימת מי השתייה בברזים, שלא נדבר על המעיינות המתייבשים, הנחלים שהופכים מנחלי איתן לאכזב, הזיהום שפוקד את מקורות המים הגוועים והטבע שנסמך
עליהם, שגווע גם הוא.
ה. אחד הביטויים הבולטים והחמורים ביותר של המשבר האקלימי הוא שינויים במשטר המים, בכמויות המשקעים, בהגברת האידוי ובצרכים הגוברים לשימושים חקלאיים ואנושיים
אחרים. בצד העלייה בביקושים, ניכרת ירידה הדרגתית בהיצע. כל הדוחות האחרונים של השירות ההידרולוגי והמטאורולוגי מצביעים על מגמות ברורות, עד כדי הפחתה של עשרות
אחוזים בהיצע המים בצפון הארץ עד 9101. זה לא הזמן להמר על מקורות המים שלנו, עם

קידוח נפט, שבמקרה של תקלה עשוי לסכן את מי השתיה, המים הזמינים לחקלאות, ואת הטבע והסביבה שנסמכים על האקוויפרים המצויים באזור.
ו. הסיכוי למציאת נפט בכמות מסחרית באזור זה אינה גבוהה. זהו המצב ברוב אזורי הארץ, זהו המצב גם כאן. בכדי לגרום לנזק לאקוויפר, עד כדי אובדן של יכולת ניצול המים באופן מוחלט, לא נדרשת כמות מסחרית של נפט. מספיקה דליפה של מספר חביות על מנת להפוך מיליוני קוב לבלתי אפשריים לניצול. התועלת הטמונה בהצלחת קידוחי הנפט הללו נמוכה משמעותית מהמחיר שנשלם, כלל הציבור בישראל, ובמיוחד תושבי האזור, אם תקרה תקלה. בנוסף, קידוח ניסיון, לאחר נטישתו (הצפויה), מהווה סיכון סביבתי משמעותי – שרוול המתכת ופקק הבטון נפגמים עם הזמן מקורוזיה ותזוזות קרקע ובכך נוצר מעבר בין שכבות
הקרקע. קידוח שנעזב הוא למעשה "מתנה" תת קרקעית מסוכנת לדורות הבאים.
ז. האזור המבוקש לקידוחים הוא אחד האזורים החשובים ביותר מבחינה אקולוגית באזור הגליל המערבי. בסביבת הקידוח, וקילומטרים ספורים ממנו, מצויה שמורת הטבע עין אפק, כמו גם שמורות עין נמפית וכרי נעמן, שמתאפיינות בכמה בתי גידול לחים התלויים במי התהום ומקורות המים באזור – ביניהם הנוף הביצתי האחרון בצפון, בריכות עונתיות, אחו לח, מלחת נעמן ועוד – ביתם של מיני בעלי חיים וצמחים אקווטים נדירים, חלקם אנדמיים
ועל סף הכחדה בישראל, כמו סחלב הביצות וחתול הביצות.
ח. שמורת עין אפק היא אחת משתי השמורות היחידות בארץ החוסות תחת אמנת רמסר לשימור בתי גידול לחים בעלי חשיבות בינלאומית (השניה היא שמורת החולה). ישראל חתמה על האמנה ב-0220 ואשררה אותה ב-0221.
ט. שמורתעיןאפקהיאגםאחדהאתריםהמבוקשיםביותרלמטרותפנאיונופששלהציבור הרחב באזור הצפון, כשמאות אלפי מבקרים פוקדים אותה במהלך השנה, כך שהערך הציבורי של האזורים המקיפים את תחום הקידוח גבוהים הרבה יותר מאשר הרפתקה זמנית
(וככל הנראה גם לא מוצלחת), לחיפוש נפט.
לסיכום, ובוודאי לאור התנגדות המשרד להגנת הסביבה, אנחנו קוראים לכם לדחות את הבקשה על הסף, ולא להתקדם לאישור של פרויקט שמתאים יותר לעשורים קודמים מאשר לעתיד, של האזור ושל ישראל כולה.
בברכה,
ג'רמי בן שלום לירון שפירא רכז תשתיות ואנרגיה רכז מחוז צפון
החברה להגנת הטבע
העתק: ניר פפאי, דרור בוימל, עו"ד נועה יאיון – פנימי



מודעות פרסומת