הים יהיה יותר חם מג'קוזי: כך ייראו החיים בישראל בשנת 2100
החורף כמעט ייעלם, היערות יגוועו ואפילו בלילה לא יהיה מפלט מהחום היוקד. ישראל מתחממת בקצב מהיר, ושורה של מדענים מתריעים: עד סוף המאה כבר לא נוכל להתקיים ללא מיזוג

 

מאת עודד כרמלי,הארץ-פורסם ב-07.08.19

"אני שמח שכבר לא אהיה בחיים", אומר פרופ' ברוך (בוקי) רינקביץ מחקר ימים ואגמים לישראל, המשתתף בימים אלה בחיבור הדוח הבא של הפאנל הבין־ממשלתי לשינויי האקלים (IPCC). "אחרינו המבול, כמו שאומרים. אנשים לא מבינים עד הסוף על מה אנחנו מדברים כאן. הם חושבים על קרחונים נמסים ועל דובי קוטב שלא יהיה להם בית. הם לא מבינים שהכל צפוי להשתנות: האוויר שאנחנו נושמים, האוכל שאנחנו אוכלים, המים שאנחנו שותים, הנוף שאנחנו רואים, הים, עונות השנה, סדר היום, איכות החיים. הילדים שלנו יצטרכו להסתגל או להיכחד. הם יצטרכו להתלבש אחרת, להתנהג אחרת, לגור אחרת, לחיות אחרת. זה לא בשבילי. אני שמח שכבר לא אהיה פה".

באוקטובר 2018 ה–IPCC הגיש לאו"ם דוח מיוחד שחיברו 91 מדעני אקלים מ–40 מדינות, שבו נסקרו יותר מ–6,000 מחקרים בנושא משבר האקלים. לפי הדוח, הפחתה של 45% בפליטות הפחמן הדו־חמצני עד שנת 2030 והפסקה מוחלטת של כל הפליטות עד 2050 — כלומר, יעד דמיוני שבו 100% מהמדינות עוברות ל–100% אנרגיה מתחדשת — יביאו להתחממות גלובלית של 1.5 מעלות בלבד. יישומו המלא של הסכם פריז, יעד צנוע בהרבה שגם הוא נראה היום כמו חלום רחוק, יביא לעלייה של 3 מעלות עד סוף המאה. המשך המדיניות המזהמת הנוכחית יביא לעלייה של 3 עד 5 מעלות עד שנת 2100. ואיפשהו, בין כל המספרים האלה, מסתתרת נקודת האל־חזור: שרשרת אירועים שתהפוך את כוכב הלכת שלנו לגיהנום בנוסח נוגה.

הכתבה שלפניכם תנסה לנבא את התנאים הסביבתיים הצפויים באזורנו עד סוף המאה ה–21 — שנת הקצה של התחזיות הנוכחיות. 2100 אולי נשמעת כמו שנה עתידנית, אבל גם שנת 2000 נשמעה בעבר כלקוחה מספרי מדע בדיוני. אם תישמר תוחלת החיים הנוכחית, ילד שנולד היום בישראל צפוי להשתתף בחגיגות הסילבסטר של אותה שנה. כיצד תיראה ארצו? כיצד ייראו חייו?

עד שנת 2100 אנחנו עלולים לקום לימים כאלה גם בישראל. "בימים החמים ביותר בשנה לא ניתן יהיה להתקיים בלי מזגן", מסביר פרופ' דני רוזנפלד מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. "זה כבר לא יהיה עניין של נוחות, אלא של קיום. מזגן מקולקל עלול להפוך לסוגיה של חיים ומוות".

ומלאה הארץ
אי אפשר לדבר על אקלים בלי לדבר על דמוגרפיה. הדמוגרפיה היא שחוללה את המשבר האקלימי והיא שתחריף אותו. בישראל שיעור הפריון הוא 3.1 ילדים לאישה — הגבוה בין מדינות ה–OECD וכמעט ילד שלם יותר מהמדינות המדורגות אחריה, דוגמת טורקיה ומקסיקו. אז כמה ישראלים יהיו כאן ב–2100?

 "לתחזיות דמוגרפיות יש תוקף ל–10–20 שנה", מסביר פרופ' אלכס וינרב, מנהל המחקר במרכז טאוב. "אף דמוגרף רציני לא יילך איתך מעבר ל–40 שנה קדימה. מצד שני, ריבוי טבעי לא עוצר בבת אחת. זה כמו אונייה גדולה. לוקח לה זמן לעצור, ובסופו של דבר להסתובב. למעשה, קצב הגידול שלנו נותר יציב למדי לאורך 20 השנים האחרונות. עם הפלסטינים הסיפור יותר מורכב, כי שיעורי הפריון בקרב הפלסטינים צונחים בקצב מהיר, אבל החישוב הישראלי פשוט: אוכלוסיית ישראל מכפילה את עצמה מדי 34 שנה. בקצב הזה, עד סוף המאה יהיו במדינה 36 מיליון אזרחים — לא כולל הפלסטינים תושבי יהודה ושומרון או רצועת עזה".

"הנושא האקלימי קשור קשר ישיר לדמוגרפיה", אומר פרופ' אלון טל, ראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב. "כדי להוריד את טביעת הרגל האקלימית הקולקטיבית, צריך קודם כל להגיע ליציבות דמוגרפית. בישראל לא מדברים על ילודה בשיח האקלימי, אולי בגלל פחדנות ואולי בגלל בורות. מי שמעז להעלות את הסוגיה סופג ביקורת קשה מכל מיני כיוונים. זה בהחלט לא מוסיף לי פופולריות".

 
טל, המשובץ במקום ה–45 והלא מאוד ריאלי ברשימת כחול לבן לכנסת, חורש בימים אלה את הארץ לצד ח"כ מיקי חיימוביץ'. "בכל מקום שאנחנו הולכים אליו אנחנו רואים את ההשפעה הישירה של הצמיחה המואצת של האוכלוסייה על משאבי הטבע. השבוע היינו בעמק חפר. נורא מה שקורה שם. הזחילה האורבנית מאיימת על החקלאות ועל הטבע של חבל ארץ נפלא. כל הירוק הולך ונעלם. וזה קורה בכל הארץ, במודיעין, בירושלים, באשדוד. למרות ההצהרות היפות של בנימין נתניהו בפסגת האקלים בפריז, בפועל ישראל לא נכנסת מתחת לאלונקה הגלובלית. לפי מבחן התוצאה, סך הפליטות של ישראל עולה בזמן שהמדענים אומרים שחייבים לצמצם את פליטות גזי החממה ב–60%. אנו מחמירים את מצב הפלנטה. המדינה היהודית הסתכלה בעיניים לאתגר האולטימטיבי של האנושות — ואמרה 'יוק'. מה נגיד לילדים שלנו? שרצינו יותר איכות חיים? שהיינו חייבים להוציא את כל הגז מן הים כי זה היה כל כך רווחי וכלכלי? אלה הסברים עלובים. מדובר בנושא הגורלי ביותר, במיוחד באגן הים התיכון, וממשלת ישראל לא מצליחה להביא שר שאכפת לו מכך שאנחנו פשוט הולכים להתבשל".

להרחבה