מיזם טורבינות הרוח בעמק חרוד, מאמר שני 'תסקיר השפעה על הסביבה – טורבינות עין חרוד איחוד מחודש מרץ 2017',

מאת אמנון פורטוגלי,מכון חזן-‏17 יולי, 2019

אחד הטיעונים הנשמעים חדשות לבקרים הוא שהנתונים ונתוני המדידות שיזמים פרטיים עשו ועושים לקראת הקמת מיזמים של טורבינות רוח הם מהימנים, שאומדני ההשקעה ולוחות הזמנים שלהם אמינים.

זה מעין טיעון מעגלי האומר שהיזמים לא יקימו את חוות הרוח אם הנתונים ונתוני המדידות יראו שהמיזם לא יהייה רווחי ולכן אם היזמים ממשיכים לקדם את המיזם, הרי שהנתונים ונתוני המדידות שמורים שהמיזם יהייה רווחי, הם אמינים.  טיעון זו היא גם הבסיס להלוואות שהבנקים נותנים למימון ההשקעה במיזם, ולדרישה להון עצמי בהיקף של 20% מההשקעה במיזם.

יש בעיה מהותית בטיעון זה. השיקולים של היזמים רחבים יותר והרווחיות שלהם נובעת לא רק ממשטר הרוחות, אלא גם ובעיקר מהיקף ההלוואות שהם יקבלו ומהריבית ושאר תנאי ההלוואות, מהמחיר שהם יקבלו לכל קוט"ש, ממחיר הטורבינות שהם סיכמו עם יצרני הטורבינות, מאשראי הספקים שהם יקבלו, ומהסדרים שונים ומשונים אחרים.

אפשר לראות זאת מפרק הניתוח הכלכלי ב'תסקיר השפעה על הסביבה – טורבינות עין חרוד איחוד מחודש מרץ 2017',  (עמ' 98 – 100), ומדרך המימון של חוות הרוח בגלבוע וברמת סירין.

לפי התסקיר, עלויות ההקמה של מיזם עין חרוד עם 5 טורבינות, נאמדות בכ- 114.5 מיליון ש"ח, ועלויות התפעול במשך 20  שנות הפרוייקט ב-70 מיליוני ש"ח.

(אציין שבטבלת תחזית רווח והפסד לחמש שנים בתסקיר, עלויות התפעול כוללות גם דמי ניהול שונים בסך כ- 0.766 מיליוני ש"ח לשנה, וסך עלויות ההפעלה במשך 20  שנות הפרוייקט מסתכמים בכ-86 מיליוני ש"ח).

התסקיר גם נותן את פירוט מימון המיזם, חוב בכיר (הלוואות מבנקים ומוסדות מימון אחרים) בהיקף 92.4 מיליוני ש"ח המהווה 80% מעלויות ההקמה, ו- 23.1  מיליוני ש"ח בהון עצמי המהווים 20% מעלויות ההקמה. סה"כ 115.5 מיליוני ש"ח. (עורכי התסקיר טעו כאן טעות זניחה)

החישוב מתבסס על מחיר של כ-40 אג' לקוט"ש, בעוד שהמחיר הנוכחי עומד על כ- 34 אג' לקוט"ש. יתכן

שמחיר של כ-40 אג' לקוט"ש הוא המחיר שהובטח ליזמי הפרויקט בעבר.

התוצאה, לפי החישוב בתסקיר היא שהחזר ההון של הפרויקט IRR נאמד ב- 7.5%, והחזר ההון של היזמים נאמד ב- 12.3%.

אבל מה קורה עם החזר החוב לבנקים ולמשקיעים בהון העצמי? לפי נתוני טבלה 3.8 בתסקיר (עמ' 100):

הכנסות לשנה –                           15.6 מיליוני ש"ח

עלויות הפעלה כולל דמי ניהול –      4.3   מיליוני ש"ח

הוצאות מימון לפי 3.5% מהחוב –   3.2   מיליוני ש"ח

רווח לפני מס חברות –                  8.1  מיליוני ש"ח

מס חברות לפי 20% –                  1.6  מיליוני ש"ח

רווח נקי ותזרים מזומנים               6.5 מיליון ש"ח

זמן החזר החוב הבכיר                  כ- 14 שנים

בהנחה שזמן החזר החוב הוא 20 שנה ידרשו בכל שנה 4.6 מיליון ש"ח להחזר החוב הבכיר.

יתרת הרווח למשקיעי ההון העצמי תהייה כ- 1.9 מיליון ש"ח

משך הזמן להחזר ההון העצמי       כ- 12 שנים

רווחיות יפה, אבל בהתחשב בסיכונים, כמו סיכוני ריבית, אי-ודאות ביחס למשטר הרוחות, אי ודאות ביחס להרג העטלפים והציפורים, התנגדות התושבים,ועוד, זה לא מיזם מזהיר, ולא ברור מדוע היזמים מתעקשים עליו, אלא אם נלמד פרק בהנדסה פיננסית ממיזמי רוח ואנרגיה אחרים בארץ

היזמים יכולים ללמוד מצורת המימון של חוות הרוח בגלבוע וברמת סירין, איך להמנע מלהשקיע הון עצמי, ואיך להגדיל את הרווחיות שלהם לרמות אסטרונומיות.

הודעת אפקון החזקות לבורסה על הסגירה הפיננסית של הלוואה בהיקף של 160 מיליון ש"ח,

ודוחות אפקון ל- 2018

חברת אפקון החזקות, שבשליטת שלמה שמלצר (62%), השלימה בהצלחה היום (17 ביוני 2014) את הסגירה הפיננסית, בהיקף של 200 מיליון שקל, להקמת שתי חוות טורבינות רוח בסירין ובגלבוע……

"היקף המימון ותנאיו:  כלל, היקף ההשקעה הכולל בפרוייקטים יעמוד על סך של עד כ- 200 מיליון ש"ח ("עלות הפרוייקטים"), כאשר סכום זה כולל את מימון הוצאות ההקמה בפרויקט, הוצאות הפיתוח בפרוייקטים, קרן לשירות חוב, עמלות ותשלומי מיסים……

אפקון תבצע את הקמת המתקנים תיפעולם ותחזוקתם למשך 20 שנה, וזאת על בסיס Turn Key, ובכלל זאת את התכנון, הרכש (כולל טורבינות הרוח), ההקמה, וחיבור המתקנים לרשת החשמל….

בגין ההקמה של המתקנים, לרבות רכישת הציוד וטורבינות הרוח, תהא זכאית החברה לתמורה קבועה וכוללת  (Lump Sum) בהיקף של כ- 153 מיליון ש"ח…….

(א)   היקף ההשקעה הכולל בפרוייקטים הסתכם בסך של כ-200 מיליון ש"ח ("עלות הפרוייקטים")

(ב)   תאגידי הפרוייקט ייטלו מהבנק הלוואות בשיעור של כ- 80% מעלות הפרוייקטים, ואילו ה- 20% הנותרים יועמדו על ידי החברה (דרך תאגידים באחזקתה) כהון עצמי…"

https://mayafiles.tase.co.il/rpdf/1221001-1222000/P1221803-00.pdf

ובתמצית: העלות הכוללת של חוות טורבינות רוח בסירין ובגלבוע היא 200 מיליון ש"ח

מזה:

153 מיליון ש"ח – עלויות ההקמה לרבות רכישת הציוד וטורבינות הרוח

47 מליון ש"ח לאפקון החזקות – עבור תיפעול המתקנים למשך 20 שנה

המקורות לכיסוי עלות הכוללת של חוות הרוח:

160 מיליון ש"ח – הלוואות מבנקים.

40 מיליון ש"ח – מאפקון החזקות כהון עצמי והלוואת בעלים.

ההלוואה מחושבת לפי עלויות ההקמה לרבות רכישת הציוד וטורבינות הרוח, וכוללת את הוצאות תיפעול חוות הרוח למשך 20 שנה המשולמת לאחד היזמים.

היזמים עשו צחוק מהדרישות להון עצמי, וקיבלו כ- 38 מיליון ש"ח מימון עודף.

היזמים השקיעו למעשה אפס, כל ההשקעה ממומנת ע"י הבנקים וכל הסיכונים עליהם.

כל מה שנשאר לאחר החזר ההלוואה והריבית לבנקים הם רווחי יתר עצומים ביחס להון המושקע.

אם נפעיל את מודל ההלוואות הזה למיזם בעין חרוד, נקבל את המספרים הבאים:

114.5 מיליון ש"ח – עלויות ההקמה של מיזם עין חרוד עם 5 טורבינות.

70 מיליון ש"ח – עלויות התפעול במשך 20  שנות הפרוייקט

185 מיליון ש"ח בסה"כ.

145 מיליון ש"ח – הלוואות מהבנקים ומוסדות מימון אחרים, הם 30 מיליון ש"ח יותר מעלות ההקמה של המיזם, שיכולים להכנס מיידית לכיסי היזמים.

בתנאים אלו ברור שאין לקבל את הנתונים ונתוני המדידות שהיזמים הפרטיים עשו, ואין לקבל את אומדני ההשקעה ולוחות הזמנים של היזמים כתורה מסיני.  וכמובן שאסור לאשר לבנקים לתת הלוואות מעין אלו, כפי שהיה צריך ללמוד מפרשיות ההלוואות לפישמן, לדנקנר, ולזיסר.

יש לנתק את הקשר בין היזם והמדידות. רשות החשמל היא שצריכה להזמין את המדידות מהשרות המטאורולוגי או מגורם אחר ולשלם עבורם, כאשר היזמים משלמים לה מראש עבור הוצאות אלו.  בדרך זו תהייה אמינות גבוהה יותר למדידות ולאומדנים, ולא פחות חשוב, הנתונים יהיו נחלת הכלל ולא 'סוד מקצועי' שישמר אצל היזמים.

להרחבה

 

 

מודעות פרסומת