תרבות | טלוויזיה
המשואה של מארי נחמיאס בת ה–92 שברה חומות של גזענות ולעג
ברגע של רגישות וחריגה מהטקסט הכתוב ביקש המנחה אביב אלוש מנחמיאס, ניצולת שואה מטוניס, ברכה למדינה — וכמה יפה ונאורה היתה הברכה שלה

כן, היא ביקשה מאלוהיה שחיילים לא יפלו ושכולם יחיו כאן "יד אחת", ואמרה, "יהודים וערבים ונוצרים ודרוזים, כי את כולם ברא אלוהים" — ופתאום מארי נחמיאס, במלים קטנות ולא יומרניות, הרחק מן החגיגיות קפוצת־התחת שיובאה לטקסים ממלכתיים בישראל מן המסורת הסובייטית, אמרה: בואו נחיה כאן כולנו כאזרחים שווים. בידיעה שאין הדבר כך כעת ושנחוצה ברכה, ותקווה, שאכן כך יהיה. היא פנתה אל אלוהיה בשפת אמה וקרא לו "יא ראב", ובעיני, בהקשר הזה, גם מחקה את הלעג המתמשך כלפי בני דמותו של סלאח שבתי, שאמונתם היתה הציונות שלהם וחלק מנכונותם לסבול לא מעט בארץ הזאת.

כשכל הקהל — כולל ראש הממשלה — עמד על רגליו והריע למארי נחמיאס על פועלה ועל המלים שהיו כולן שלה, נולד הרגע בו צריך למחוק סטראוטיפים גזעניים מתרבות ההמונים ולשלוח את "מסעודה משדרות" אל פח הזבל של ההיסטוריה, למען הרבגוניות האמיתית, שהיא ישראלית לתפארת, יותר מכל טקס, משואה או סמל הומוגני של ממלכתיות.

להרחבה

מודעות פרסומת