הסכם הגרעין
ראש אמ"ן לשעבר הציג החודש טיעונים שתפקידם לסייע לממשל טראמפ במאמציו לבטל את ההסכם עם איראן. אלא שטיעוניו אינם נשענים בהכרח על בסיס עובדתי ויוצאים מתוך ספקולציה בעייתית

עמוס ידלין

מאת שמואל מאיר,הארץ-פורסם ב-23.04.19

ימים קשים עוברים על הסכם הגרעין עם איראן (JCPOA). משראה ממשל טראמפ כי פרישת ארה"ב מההסכם במאי 2018 לא הביאה לביטולו המוחלט, הוא פתח בשורה של צעדים "להשגת מקסימום לחץ" על הרפובליקה האיסלאמית. מדי כמה שבועות אנו מתבשרים על ידי שר החוץ, מייק פומפיאו, על עוד "הפרות איראניות" ועל עוד סנקציות אמריקאיות חד-צדדיות. המטרה הברורה של טראמפ ושל נתניהו, שנרתם לסייע באמצעות הכרזות על בסיס יומי בגנות "ההסכם הרע", לגרום לאיראן לנטוש את הסכם הגרעין (שהיא דבקה בו ומקיימת בקפידה) ולהביא בכך להתפוגגותו.

החודש נרשמה עליית מדרגה בשיח האמריקאי על הצורך בביטול הסכם. הטריגר היה הכרזות המועמדים הדמוקרטיים בבחירות המוקדמות והחלטת המפלגה הדמוקרטית כי בכוונתה לחזור להסכם הגרעין המקורי עם איראן – אם וכאשר ינצחו בבחירות 2020. בתוך ימים התגייסו גורמים אידאולוגיים שמרניים בארה"ב להדוף את הסכנה. בלטו במיוחד "המכון למדע וביטחון בינלאומי" בראשות דיוויד אולברייט וקבוצת הלובי הניאו-שמרנית "הקרן להגנת הדמוקרטיות" (FDD). אלו שני גופים בעלי השפעה על ממשל טראמפ המייצגים קו לוחמני נגד הסכם הגרעין. שניהם גם מיוצגים באופן קבוע בכנסים בישראל.

אל הדיון הבעייתי הזה, שבו העובדות נותרו מיותמות בפינה, הצטרף כעת גם אלוף (במיל') עמוס ידלין בכובעו כראש המכון למחקרי ביטחון לאומי. במאמר שפרסם בעיצומו של הדיון בארה"ב תחת הכותרת "שיבתה של ארה"ב להסכם הגרעין תהיה בחירה מסוכנת", מנתח ראש אמ"ן לשעבר מדוע בעצם יש לתמוך בגורמים האמריקאים הפועלים לביטול "ההסכם הרע" (בראייתם של המתנגדים). להבנתי, המאמר של ידלין, כמו גם מסכת הטיעונים של עמיתיו בארה"ב, אינם עולים בקנה אחד עם עובדות חשובות בתחום הגרעיני והם עלולים להטעות את הקוראים. קריאה ביקורתית של מאמרו עשויה להציע מפת דרכים להבנת ההסכם בתוך האוקיינוס הגדול של דיווחים לא עובדתיים ומטאפורות מאיימות, ולהצביע על תרומתו החיובית של ההסכם לביטחון ישראל.

להרחבה

מודעות פרסומת