דעות | מכתבים למערכת

הגז ומה שלא מספרים עליו | מכתבים למערכת

הארץ-15.3.2019

בתגובה על "4 נקודות", מאת נחמיה שטרסלר ("הארץ" 8.3)
מדי כמה שבועות פורש נחמיה שטרסלר לפני קוראי העיתון את דעתו על המאבק להרחקת אסדות הגז מהחוף. אליבא דשטרסלר, מדובר במאבק נימב"י (לא בחצר האחורית שלי) של תושבי החוף המפונקים והטיפשים, שטובת המדינה בטלה בעיניהם מול האינטרסים המקומיים שלהם.
במיקום אסדות גז מעורב כסף גדול וטייקוני הגז מפציצים את התקשורת במידע מניפולטיבי ו"הסברה". אלו העובדות, שראוי שיידע כל אזרח במדינה:
א. המאבק להרחקת אסדות הגז הוא בעד הפקת הגז — אבל שתיעשה מעל פי־הבאר. במקרה של לווייתן: במרחק 120 ק"מ מהחוף.
ב. סכנות האסדות צמודות־חוף (עפ"י תמ"א 37ח' צפויות לקום 32 כאלו מחיפה עד נתניה) אינן נוגעות רק לתושבי החוף, אלא לכל תושבי ישראל: זיהום חופים לשנים, פגיעה בהתפלת מי ים, פגיעה אנושה בתיירות (רשימה חלקית). זיהום האוויר הוא אכן בונוס של תושבי החוף.
ג. קיימת טכנולוגיה זמינה המשמשת היום בכל העולם להפקת הגז בעומק הים מעל פי־הבאר: אסדה צפה (FPSO). היא ניתנת לרכישה ועלותה נמוכה מעלות מתקן צמוד חוף. זו היתה התוכנית הראשונה של נובל אנרג'י עבור מאגר לווייתן.
ד. עד היום לא קיבלנו שום תשובה עניינית מהממשלה בכלל וממשרד האנרגיה בפרט, על השאלה למה נקבע מיקום האסדה בקרבת החוף. כרגיל, היה ניסיון להיתלות בנושא הביטחוני, אך הוא הוכחש על ידי משה יעלון ואביגדור ליברמן, שכיהנו כשרים במשרד הביטחון בתקופה הרלוונטית.
לא נוכל להרחיב כאן על יתרונות ההפקה על פי־הבאר לעומת החסרונות העצומים של הזרמת תכולת השאיבה מהבאר לקירבת החוף, והפרדת הגז ממי התוצר במקום זה. המידע רלוונטי וזמין לכל אחד באתר המאבק.
נועה שפיצר, ד"ר אילן טסלר, עמירן ברקוביץ, ענת לוין, מארגון "שומרי הבית"
מודעות פרסומת