לעתים קרובות אנחנו טועים

מאת אבנר שומרוני,גיאולוג בכיר

תעשיית חיפושי הנפט והגז, מכאן ואילך נפט, עברה שינויים מהותיים מאז התחוללה. החל בקדיחה והפקה מעומק רדוד של עשרות מטרים ביבשה, ועד לקדיחה לעומק של אלפי מטרים במים עמוקים של מעל 3,000 מטרים.

בעבר הרחוק חיפושי הנפט החלו במיפוי גיאולוגי על פני השטח על מנת לאתר מבנים אוגרי נפט, וכיום עיקר העבודה היא בהרצה ופענוח של סקרים סייסמיים תלת מימדיים בעלות אדירה  (שיטה גיאופיסית של שגור גלי קול וקליטתם -בדומה ליכולת האיכון של העטלף), כמוכן מחקרים גיאוכימיים. חיפושי הנפט מוגבלים ביותר ע"י חוסר ידע מובנה. מטרתם של המחפשים להוריד את חוסר הידע למינימום, וזאת בעזרת מחקרים עתירי ממון. קיים קונפליקט עמוק בין אנשי המקצוע להנהלות החברות בדבר המשאבים הנחוצים למלאכת החיפוש.  גדול יזמי הגז בארץ הקים חברת גז פרטית רבת הצלחה, לאחר שכשל בשכנוע הנהלת חברתו הקודמת להשקיע משאבים על מנת לבצע פעילות חיפושים הכרחית ע"פי מחשבתו.

בעולם כיום לאחר שמוצו מרבית שדות הנפט הקלים למציאה, הולכים מראש על שיטות מתקדמות ויקרות, גם אם אינן נחוצות. להערכתי האישית עדיין קיימים שדות פוטנציאליים בארץ, פשוטים  לגילוי שפוספסו בעיקר משום הערכות שגויות, ואין צורך להעתיר עליהם כספים לא נחוצים. לפעמים עדיף לקדוח מספר קידוחים זולים מאשר לממן מחקרים עתירי ממון. צריך לחפש את האופטימום. הרבה מאד אינפורמציה מצויה בקידוחים יבשים, וניתוח נכון של קידוחים יבשים עשוי להביא בעקבותיו גילוי של קידוחים שופעי נפט.

בארץ התגלה שדה הנפט "חלץ" על סמך ממצאים על פני השטח וסקר גרבימטרי – שיטה גיאופיסית המסתמכת על שדה הכבידה. שדות הגז סביב ערד התגלו ע"י מיפוי גיאולוגי על פני השטח. שדה "מגד" של "גבעות עולם" התגלה ע"י סייסמיקה מתקדמת וברכות של הרבנים.

חמישה גורמים משולבים קובעים קיום של מאגרי גז ונפט בתת הקרקע.: 1.סלע מקור: סלע עשיר בחומר אורגני בדרך כלל ממוצא ימי, המייצר נפט בתנאי חום ולחץ לאחר קבורתו תחת מעטה סלעים ששקעו מעליו. 2. סלע המאגר: סלע נקבובי המאפשר זרימת נוזלים או גז בתוכו. 3.סלעי החיפוי: סלעים אטומים ללא נקבוביות המונעים בריחת גז ונפט הקלים מהמים כלפי מעלה. 4. מבנה:  גוף גיאומטרי בתת הקרקע המכיל בתוכו את סלע המאגר ולא מאפשר נדידת נפט או גז ממנו. 5. תזמון: כל ארבעת הגורמים הר"מ חייבים להיות בתזמון נכון כדי שנפט במידה ויווצר יכנס למאגר בזמן המתאים. לעתים חל הרס מאוחר של אחד או יותר מהגורמים, כמו שבירה של המבנה – מה שיגרום לדליפה החוצה, או סתימת נקבוביות. הווצרות נפט בטרם קיום המבנה לא תייצר שדה.

ברשיון "איה" החדש צריך יהיה לבדוק את קיומם של כל חמשת הגורמים הנ"ל.

הגורמים הבעייתיים העיקריים באיתור מלכודות באזורים ידועים שנקדחו בעבר, הנכנסים למשבצת הסיכוניים או הסיכוים, הם: המבנה, סלע המאגר והתזמון, הגורמים האחרים מוכרים פחות או יותר והשפעתם קלה.

מעבר למחקר העצמי (סודי לחלוטין), חברות הנפט מסתמכות על תוצאות מחקרים המסופקים ע"י המדינה ומוסדותיה (מכון גיאולוגי) ומחקרים שבוצעו קודם לכן ע"י חברות נפט שנטשו, ומחקריהם הפכו נחלת הכלל. על מנת לחסוך כספים וטעויות, המידע המסופק לחברות הנפט חייב להיות אמין ביותר.

משום הפרמטרים הבלתי ידועים, האפשרויות לטעויות הן רבות ואין גיאולוג נפט שלא חווה בעברו אכזבות. גם הנטל הנפשי כבד מנשוא, איך אמור להרגיש אדם שבזבז  עד עשרות מיליוני דולרים על קידוח עקר בגלל טעות זו או אחרת. אני באופן אישי הגליתי עצמי מרצון מחוץ למדינה למספר שנים, על טעות שטעיתי, למרות שהתפטרות שהצעתי לא נתקבלה ע"י הממונים עלי (איתן אייזנברג).

שדות נפט רבים מאד נתגלו למרות המחקרים והרעיונות השגויים. אצל האמריקאים זה בכלל לא משנה, אם מצאת -אתה BIG SHOT.

להערכתי חברת BG שהחזיקה בעבר ברשיונות הימיים, נסוגה מהן בין היתר משום חששם לאי המצאות סלעי מאגר, כי התפישה השגויה הייתה שרק הנילוס בלבד אחראי להספקתם. בנטישתה את האזור, BG הפסידה מאגרים קולוסאליים, ואני אישית החמצתי השקעה כלכלית טובה ביותר.

המחקרים במצרים עד ראשית המילניום ע"י טובי הגיאולוגים העולמיים, הראו שהנילוס השקיע סלעי משקע באזורנו רק בעידנים גיאולוגיים מאוחרים מאד, שאינם רלבנטיים לשדות הגז. לפניכן זרימת הנילוס הייתה מערבה לכיוון המדבר המערבי. התנאים המורפולוגיים לחופינו (כפי שנראים בחתכים הסייסמיים –   נטיית הסלעים למערב) לא אפשרו בתקופות קדומות, לאחר הווצרות הנילוס (לפני כשבעה מיליון שנים) זרימה ממערב למזרח.  גיאולוגים של חברות הגז, חלק מהאוניברסיטאות ומשרד האנרגיה עדיין טועים ומטעים בכתיבת מאמרים שגויים, בהתייחסם לסלעי המאגר בשדות הגז הצפוניים, כסלעים שמקורם בנילוס בלבד. כמוכן הערכה מוטעית לשקיעת חולות בשפכי הנחלים והנהרות הקדומים לחופי הים התיכון (תטיס) כתוצרי הנילוס, בעוד הובלת החול באה ממזרח, גרמו להתעלמות מוחלטת מאזורים פרוספקטיביים בעלי פוטנציאל כלכלי. סלעי המאגר בשדות התת ימיים הצפוניים מקורם לדעתי בבליה של סלעי חול החשופים בלבנון ומול הלבנון, ומובלים ע"י נהר הליטני.