חוק בסיס להזרמת גז בצנרת

מאת אבנר שומרוני,גיאולוג

לכל מומחי הגז:  עתונאים, כלכלנים לוביסטים ושרי ממשלה.

כל איש נפט או גז יודע שהחוק הבסיסי להזרמת גז בצנרת מבוסס על הידראוליקה פשוטה, ודומה לחלוטין לחוקי זרימת התנועה בכביש, או רכבות על הפסים.

גם שר התחבורה יודע בבירור שלא ניתן להזרים תנועה דו כיוונית בנתיב אחד באופן רציף, כשהביקוש לנפח התנועה בשני הכיוונים גדול מההיצע. ניתן להחליף כיוונים במידה והתנועה אינה רציפה.

לא ניתן להעביר רכבות בנפח העכשווי מחיפה לתל אביב ובכיוון ההפוך בו-זמנית על פס אחד! ניתן לשנות כיוונים באופן ספורדי כשאין ברירה. בעבר הרחוק כשהתנועה הייתה דלילה השתמשו בפס אחד, והייתה הכפלה של הפסים על מנת לאפשר זרימה דו-כיוונית באזורים מסויימים מתוכננים בקפידה. לא יעלה על דעתו של איש לתכנן מסלולי רכבות בשיטות של פעם.

לענייננו: הצנרת המצרית –  קו GASCO, הקו מאל עריש למתקני ההנזלה בדלתא מזרים גז מזרחה, והקו הפאן-ערבי מזרים גז צפונה. הצנרת מנוצלת לעייפה עפ"י הדרישות הירדניות ובעתיד הלא רחוק ע"י סוריה, כשהצינור הפאן-ערבי מגיע היום עד חומס בסוריה.

על מנת להזרים גז למתקני ההנזלה אין שום אפשרות אחרת, אלא להניח צנרת מיוחדת משדות הגז עד למתקנים. לפני שתונח צנרת כזו לא יוזרם קוב אחד של גז למצרים.

 

מודעות פרסומת