מאת יעל דורי,אדם-טבע-דין

ידיעות-אחרונות-חדשות • 09.02.2019

רבים מהפוליטיקאים שמנסים למשוך אליהם בוחרים בימים אלו מזכירים בנאומיהם את מצב התחבורה, מבטיחים ש"יעשו שינוי" ו"ייחלצו את ישראל מהפקקים", אבל למעשה לא עונים לשאלה פשוטה: איך הם יעשו זאת?

יעל דורי,ראש תחום תכנון,אדם-טבע-דין

 

אין ספק ששר התחבורה הנוכחי, ישראל כץ, כיהן בתקופת ביניים סוערת, שבה עבר רוב הציבור הישראלי לצד השני – מלדרוש עוד כבישים, להבנה מעמיקה שרק תחבורה ציבורית יעילה תספק לו את איכות החיים שהוא מחפש. עם זאת, חבל שכץ, שנהנה מכל כך הרבה כוח פוליטי ומתקציבים, לא הצליח להקדים תרופה למכה ולהעלות את ישראל על דרכי המלך. דרכים, ולא דרך, כי אין פתרון אחד, וצריך לפזר מאמצים כדי לספק לכולם את הזכות להגיע – להגיע במהירות, תוך ודאות, במחיר סביר ובנוחות. לכולם, הכוונה לא רק לתושבי גוש דן, לא רק לגברים שנוסעים לעבודה בבוקר ולא רק לפרויקטים שאפשר לגזור בהם סרט. המשק מפסיד 35 מיליארד שקל מדי שנה בגלל הפקקים – לא רק בדרך לעבודה, אלא גם בדרך למוסדות החינוך, למסחר, לפנאי וכמובן בדרך הביתה.

87 אחוז מנוסעי התחבורה הציבורית כיום נוסעים באוטובוסים. בעולם הבינו מזמן שאוטובוס הוא האמצעי הגמיש, הזול והמהיר ביותר, בתנאי שמספקים לו מעט אמצעים זולים וזמינים – רשת של נתיבים מיוחדים (נת"צים), תחנות במרחקים סבירים מהיעדים (כ־200 מטר) וחניוני קצה מסוגים שונים. אם התנאים הללו לא מסופקים לנוסעים ולנהגים, הם לא יעלו על האוטובוס.

להרחבה