מדוע מסמך שנכתב לפני קרוב ל-40 שנה עדיין קובע איך כולנו הולכים ברחוב?
מסמך ההנחיות לתכנון הרמזורים בישראל נכתב בראשית שנות ה-80, ומאז לא עודכן. פלא שהולכי רגל מעדיפים לחצות באדום?

צילום:ויקיפדיה

06.02.2019 15:59 עודכן ב: 08.02.2019 10:32דני בר-און,הארץ
כך או אחרת, כל המומחים שדיברתי איתם היו תמימי דעים: הסיפור של המכונית הפרטית מת, וצריך כיום לתת העדפה ברורה ומובהקת להולכי רגל במרחב העירוני. האמירות האלה תידלקו את הזעם הקדוש שיש לי כהולך רגל על המכוניות שנושפות עשן רעיל בפרצופי (זה לא מפריע לי כמובן לשנוא הולכי רגל כנהג). הולך רגל אינו מזהם את האוויר, לא מרעיש ולא זקוק למקום חניה. העיר אמורה לפרוש שטיח אדום בפניו, להקל עליו לעבור מקו תחבורה ציבורית אחד לאחר, ולא לתקוע אותו ברמזור או להעיף אותו מהמדרכה כי חונה שם אוטו. המדיניות התכנונית בישראל בינתיים לא משקפת את זה מספיק. כפי שזה נראה כרגע, אנו פשוט מדלגים על השלב הזה באבולוציה של התחבורה. אולי ניפגש עם המגמות העולמיות רק בתחנה הבאה — תכנון שמתאים לרכב האוטונומי.

עד רדת הגיליון לדפוס, דוברות משרד התחבורה העדיפה שוב להסתפק במה שבודהה כינה "שתיקה נאצלת".

להרחבה