אנרגיה ותשתיות רכב ותחבורה

הטבות לרכב צמוד – ועוד חמש דרכים שבהן המדינה מעודדת את בעיית הפקקים
הנזק הכלכלי שגורמים הפקקים מוערך בלפחות 40 מיליארד שקל בשנה ■ סכום זהה מרוויחה המדינה ממיסוי כלי רכב – מקור ההכנסה הגדול של הממשלה אחרי נדל"ן

אסנת ניר,דהמרקר-06.02.2019 06:04 עודכן ב: 08:10

הגודש בכבישים הוא אחת הבעיות האקוטיות בתחום התחבורה בישראל, והמצב צפוי עוד להחריף. בקדנציה הנוכחית שלו, ולאחר שנים של השקעה ממשלתית אדירה בתשתיות, הכיר שר התחבורה ישראל כ"ץ בכך שעליו לשנות את מדיניות משרדו, ולהשקיע פחות בתשתיות ויותר בוויסות השימוש ברכב פרטי – על ידי השקעה בתחבורה ציבורית.

נתונים שפירסם באחרונה משרד האוצר מגלים תמונה צפופה במיוחד: קצב הגידול של הנסועה בישראל גדל ב-2.5% בממוצע בכל שנה, בעוד שקצב הרחבת הכבישים גדל רק ב-1%. במקביל, מספר כלי הרכב שיובאו לישראל ב-2018 עלה ל-267 אלף, לעומת 218 אלף מכוניות ב-2017 – עלייה של יותר מ-22%.

העלייה הזאת באה לידי ביטוי גם בעלייה בהכנסות המדינה ממיסוי – 40 מיליארד שקל ב-2018, מהם 11.2 מיליארד שקל ללא דלקים. מדובר בתחום השני הכי מכניס למדינה אחרי נדל"ן.

ההכנסות למדינה ממיסוי כלי רכב אמנם גבוהות מאוד, אך הגודש בכבישים יוצר גם נזקים כלכליים, שנובעים בין היתר מזיהום אוויר או תאונות דרכים, ולפי אגף התקציבים באוצר, מסתכם בלפחות 40 מיליארד שקל בשנה. כך למשל, מדי שנה מאבד המשק 25 מיליארד שקל על זמן מבוזבז בפקקים, ומשלם 11 מיליארד שקל בשנה על תאונות דרכים ו-2 מיליארד שקל בשנה על נזקי זיהום האוויר.

למרות כל אלה, הפתרון לאחת הבעיות הקשות בישראל אינו נראה באופק. מעבר לכך שאין כאן תחבורה ציבורית יעילה, ישנם כמה מנגנונים שמובילה הממשלה, התורמים להמשך המצב הנוכחי ומשמרים את הדומיננטיות של כלי הרכב הפרטיים. אלה הם הכשלים העיקריים בדרך לשחרור הפקק.

להרחבה