לא תאמינו כמה פסולת יש בענף המיחזור

האשמות בסיכון לביטחון המדינה ובסיוע לטרור, התחזות, תעמולה ברשת ופנייה לשר להגנת הסביבה ■ בקרב על שוק מיחזור הפסולת האלקטרונית, שמגלגל כ-20 מיליון שקל בשנה, אין קווים אדומים

גור מגידו,דהמרקר-25.01.2019 07:03

ב-29 בנובמבר 2018 שודר במהדורת הערב של חברת החדשות תחקיר של הכתבת יולן כהן, שעסק בקשר בין פסולת אלקטרונית שמטופלת על ידי מפעל בשם אקולוגיה לקהילה מוגנת לבין שריפת הפסולת על ידי פלסטינים בסמוך לגדר ההפרדה באזור חבל לכיש. תופעה זו מתרחשת בממדים עצומים זה כ–15 שנה, וגורמת לעשרות אלפי תושבי האזור הישראלים ועוד עשרות אלפי פלסטינים פגיעה קשה באיכות החיים — ומציבה אותם בסיכון גבוה לחלות בסרטן. התחקיר, כך התברר בדיעבד, נתן את האות למה שמצטייר כקמפיין לחיסולה של חברה מסחרית בידי גורמים עלומים.

ענף מיחזור הפסולת האלקטרונית בישראל הוסדר באמצעות חוק מיוחד שנכנס לתוקף בינואר 2014. בין היתר, החוק מחייב יבואני ויצרני מוצרי אלקטרוניקה, סוללות ומצברים, וכן רשויות מקומיות, להתקשר עם מה שמכונה בחוק "גוף יישום מוכר" – שדואג להעביר את הפסולת האלקטרונית למפעלים העוסקים במיחזור, בתמורה לדמי טיפול של כ–130 שקל לטון פסולת בממוצע. לפי הערכות, השוק מגלגל כ-20 מיליון שקל בשנה. נתון זה נכון למצב של שני מתחרים בעלי נתח שוק דומה. מצב שבו רק שחקן אחד נותר בודד על המגרש עשוי היה להביא להעלאת מחירי דמי הטיפול בפסולת.

חודש וחצי לפני פקיעת הרישיון, יד נעלמה החלה במתקפה על חברת אקומיוניטי. זה החל בתחקיר העיתונאי הלגיטימי בחברת החדשות. עד מהרה הידרדרו הדברים

בישראל יש שני גופי יישום מוכרים: חברת מ.א.י – שהיו"ר שלה הוא שלום שמחון, לשעבר השר להגנת הסביבה; וחברת אקומיוניטי, שהוקמה על ידי היזם דני קוגן וכיום 50% ממניותיה מוחזקות על ידי ERP, תאגיד מיחזור פסולת בינלאומי שהוקם על ידי כמה מיצרני האלקטרוניקה הגדולים בעולם.

לקוגן יש גם מפעל למיחזור פסולת אלקטרונית – אקולוגיה לקהילה מוגנת – שעמד במרכז התחקיר של חברת החדשות. מדובר במיזם פילנתרופי למחצה, המעסיק אנשים עם מוגבלויות בפירוק ידני של לוחות אלקטרוניים לגורמים. המפעל משמש ספק של שני גופי היישום: אקומיוניטי, שבבעלותו החלקית של קוגן, ולתאגיד מ.א.י המתחרה (באחרונה הבהיר המשרד להגנת הסביבה כי יבחן את הבעיות העולות מכך שקוגן הוא בעלים של מפעל מיחזור ובמקביל בעל מניות באקומיוניטי).

ב–12 בינואר, חמש שנים בדיוק לאחר כניסת החוק לתוקף, פג הרישיון של שני גופי היישום, ובמשרד להגנת הסביבה נדרשו להחליט אם לחדשו. כאן מתחיל הסיפור להסתבך.

להרחבה