‏‏‏‏‏‏23 ינואר 2019-הודעה לתקשורת – המלצות לקראת תום הזיכיון של כי"ל בים המלח:

ההישגים של המשרד להגנת הסביבה במטרה להגן על ים המלח וסביבתו: צמצום שטח הזיכיון בכמחצית, הגבלת השאיבה, קביעת תמריץ כלכלי לייעול והפחתת השאיבה והגנה על הר סדום

 

הצוות ליישום ההמלצות בנושא פעולות הממשלה לקראת תום תקופת זיכיון ים המלח הגיש פה אחד לשר האוצר שורה של המלצות ליישום לקראת תום הזיכיון של כי"ל על מפעלי ים-המלח (מי"ה) הצפוי ב-2030. הצוות הבין-משרדי החליט לאמץ ולהטמיע שורה של המלצות סביבתיות דרמטיות שהוצעו על ידי המשרד להגנת הסביבה, אשר יצמצמו את ההשפעות השליליות של הפעילות התעשייתית בראיה ארוכת טווח.

גלית כהן, סמנכ"לית לתכנון, מדיניות ואסטרטגיה, נציגת המשרד להגנת הסביבה בצוות תום הזיכיון: "זיכיון מפעלי ים המלח הקיים נעשה בתקופה שבה שיקולי סביבה לא היו על הראדר. שטח הזיכיון כלל שלא לצורך ערכי טבע ומורשת יחודיים, כגון שטח הר סדום, יישובים, מטעי דקלים ועוד. הזיכיון איפשר למפעלים לחצוב חומר ואדי מהנחלים בסביבתו על מנת להקים סוללות לברכות האידוי, לשאוב מי תהום ללא מגבלה וללא קביעת שום תמריצים להפחתת שאיבת מי האגן הצפוני. ההמלצות הנוכחיות מתקנות טעויות היסטוריות אלו ויישומן יגן על המרחב הסביבתי של ים-המלח".

בין ההמלצות הסביבתיות המרכזיות של צוות תום הזיכיון להגנה על ים המלח וסביבתו, כפי שהופיעו גם בדוח הביניים של הצוות שפורסם לפני מספר חודשים:

• צמצום שטח הזיכיון בכמחצית מ-160 קמ"ר לכ-80 קמ"ר: שטח הזיכיון הנוכחי כולל לצד השטח בו ממוקמים המפעלים עצמם שטחים נרחבים באזור ים המלח. לסוגיה זו הייתה השפעה משמעותית מאוד בעבר, עת כי"לפעלה בשטח הזיכיון כמעט ללא פיקוח. בשטח הזיכיון נמצאים כיום שטחי יישובים (עין תמר ונאות הכיכר), שטחים חקלאיים, שטחים פתוחים ערכיים ושטחי תיירות ונופש. לאור זאת, הצוות ממליץ לצמצם משמעותית את שטח הזיכיון, כך שייכללו בו רק שטחים שאכן נדרשים לשם הפעילות הישירה של המפעלים, תוך קביעת מגבלות סביבתיות על שימושי קרקע.
• הגבלת השאיבה: לשאיבת המים מהאגן הצפוני יש תרומה משמעותית לירידת מפלס ים המלח. לכן, ממליץ הצוותכי במסגרת הסדרת התנאים לפעילות עתידית, תיקבע  לראשונה תקרה לסך השאיבה השנתית נטו.
• קביעת תמריץ כלכלי לייעול והפחתת השאיבה: בנוסף לקביעת תקרה על סך השאיבה השנתית, הצוות ממליץ לקבוע תמריץ כלכלי אשר יתמרץ שימוש יעיל יותר במים הנשאבים וישקף את ההשפעות החיצוניות השליליות של שאיבת מי האגן הצפוני ותרומתן לירידת המפלס ולפגיעה בסביבה. הצוות גם קובע, כי יש להסדיר בזיכיון את חובת המפיק העתידי בדיווח מפורט אודות הכמויות הנשאבות מהים והמוחזרות אליו.
• הסדרת שימוש המפעלים במי תהום: מפעלי ים המלח משתמשים במיליוני קוב של מי תהום הנשאבים משטח הזיכיון הקיים. במסגרת הקצאת זכויות ההפקה, שטחים המשמשים לצורך קידוחי מים לא ייכללו במסגרת הרישיון העתידי. בנוסף, יחולו לראשונה על הקידוחים דיני המים החלים בכלל הארץ בנוגע לקידוחים המשמשים כמקור מים לפעילות תעשייתית, ובכלל זה חיוב בתעריף הפקה.
• הסדרת חציבת חומר ואדי: בעבר, לצורך בניית ותחזוקת הסוללות של בריכות האידוי, כרו מפעלי ים המלח חומרי חציבה מוואדיות וערוצי נחלים בשטח הזיכיון ללא הגבלה וללא תשלום היטלי חציבה או תשלום לקרן לשיקום מחצבות – כל זאת תוך הסבת נזק סביבתי כבד לשטחים הפתוחים ובייחוד לנחלים באזור. הצוות ממליץ להסדיר נושא זה ולגרוע שטחי חציבה אלו מהזיכיון ולחייב את הזכיין בהסדרת החציבה באופן מלא.
• יישום תכנית הקציר: הצוות ממליץ, כי ברישיון ההפקה החדש תוגדר בצורה מפורטת ומפורשת אחריות המפיק ליישום תכנית הקציר בכל תקופת פעילותו, בכלל זה מתן פתרון לסילוק המלח שייקצר. נושא זה עוגן עד כה במסגרת החלטת הממשלה מס' 4060, בהסכם בין ממשלת ישראל למי"ה וכן בתכנית לתשתית לאומית תת"ל 35א. נושא קציר המלח יבוא לידי ביטוי ברישיון ההפקה החדש – תוך פירוט המחויבויות והאחריות של בעל הרישיון, וכן הסעדים בהן תוכל לנקוט המדינה ככל שהוא יפר את התחייבויותיו.
• הגנה על הר סדום: הר סדום, אשר נמצא בתוך שטח הזיכיון הנוכחי, הוא אתר בעל מורשת וייחודיות סביבתית וגיאולוגית עולמית. בין השאר בתוך ההר שוכנת מערת המלח הארוכה בעולם באורך של חמישה ק"מ. יחד עם זאת, קיימים בהר מרבצי מינרלים אשר פוטנציאלית ניתן, ככל הנראה, להפיק מהם אשלג. לנוכח הערך הסביבתי הייחודי של המקום, מוצע שלא לכלול  את הזכויות להפקת מינרלים מהר סדום ברישיון ההפקה העתידי. החלטה זו תאפשר שינוי ייעוד של ההר, הגנה עליו ופיתוחו לתיירות.
• טיפול מלא במפגעים סביבתיים עתידיים: בשטח הזיכיון קיימים כיום מפגעי פסולת וזיהום שונים. דוגמה בולטת היא "הר המלח" – מערום של פסולת מלח המקיף כיום שטח של כ-400 דונם ומתנשא לגובה 24 מטר. במסגרת הקצאת זכויות ההפקה העתידיות, מוצע להגדיר באופן ברור את אחריות בעל זכות ההפקה החדש לגבי כל מפגע סביבתי אשר ייגרם באחריותו, ובכלל זה האחריות לסילוק מפגעים, להסדרה ולשיקום. הצוות קובע, כי הכרחילעגן במסגרת רישיון ההפקה החדש את הסעדים בהם תוכל המדינה לנקוט במקרה של הפרת מחויבויות אלה, וזאת מעבר לסמכויות הנתונות למדינה מכוח דיני הסביבה ודינים אחרים.
• שילוב המשרד להגנת הסביבה בגיבוש הזיכיון העתידי: הצוות ממליץ כי מעורבותו של המשרד להגנת הסביבה ביחס לעתיד ים המלח היא קריטית ולכן ממליץ כי המשרד יהיה שותף בגיבוש כתב הזיכיון העתידי, לצורך שילוב ההיבטים הסביבתיים בו.
• הקמת צוות בין-משרדי בראשות המשרד להגנת הסביבה למיצוי חובות סביבתיות במסגרת הזיכיון הנוכחי:ביחס למפגעי הסביבה הקיימים בשטח הזיכיון, הצוות ממליץ להקים צוות בראשות המשרד להגנת הסביבה אשר יוביל בחינה מקיפה בראיה כלל ממשלתית, לקראת תום תקופת הזיכיון, של חובות רגולטוריות לשיקום נזקי עבר בלתי מטופלים על ידי הזכיין הנוכחי. זאת, על מנת למנוע מצב של העברת הזיכיון למפעיל חלופי או למדינה כאשר נותרים ללא טיפול מפגעים אשר החוק מחייב את טיפולם על-ידי הזכיין הנוכחי.