על מחיר הגז הטבעי בישראל

מאת אמנון פורטוגלי, מרכז חזן-16 דצמבר, 2018

 לא צריך בהערכות אם זה מחיר מופקע או מונופוליסטי, רווחי העתק של תאגידי הגז מעידים על כך, ומורים שמחירי הגז גבוהים, בערך פי 2 מהמחיר שצריך להיות.

תועמלני הגז יצאו שוב במתקפת תעמולה, הפעם כדי להסביר לנו שמחירי הגז בישראל (בהבדל ממחירי הגז לחברת החשמל)  נמוכים בהשוואה למחירי הגז בעולם.  לכאורה, עם מספרים קשה להתווכח, אבל צריך להתווכח עם מספרים, שכן כבר נאמר "ישנם שלושה סוגי שקרים – שקרים, שקרים גסים, וסטטיסטיקה."

מחירי הגז בארץ אכן אינם גבוהים בהשוואה למחירי הגז בעולם. גם מחירי הירקות בארץ אינם גבוהים בהשוואה למחירי הירקות בצפון מערב אירופה. מחיר הגז במדינות המייבאות גז  גבוה ממחיר הגז במדינות המייצאות גז, בגלל הוצאות ההובלה של הגז.

השוואה צריכה להיעשות בין תפוחים לתפוחים, בין תפוזים לתפוזים,  בין מדינות המפיקות גז בכמות הגדולה מזו שהן צריכות לצרכיהן, ומייצאות את עודפי הגז.

לעומת זאת ההשוואה שהוצגה ע"י איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל היא בין מחירי הגז בישראל לבין מחירי הגז בהודו, תאילנד ארגנטינה וברזיל, המוצגות כמדינות בהן עיקר השימוש הוא בגז מקומי כמו בישראל.

אלא שזו חצי אמת, מדינות אלו מייבאות גז, והרבה גז.

בהודו, בשנת 2017, הפקת הגז הייתה בהיקף של 28.5 BCM בעוד שצריכת הגז עמדה על 54.2 BCM.

בתאילנד, בשנת 2017, הפקת הגז הייתה 38.7 BCM בעוד שצריכת הגז עמדה על 50.1 BCM. בארגנטינה, בשנת 2017, הפקת הגז הייתה 37.1 BCM בעוד שצריכת הגז עמדה על 48.5 BCM.

ובברזיל, בשנת 2017, הפקת הגז הייתה 27.5 BCM בעוד שצריכת הגז עמדה על 38.3 BCM.

https://www.bp.com/content/dam/bp/en/corporate/pdf/energy-economics/statistical-review/bp-stats-review-2018-full-report.pdf

כל המדינות האלו ייבאו גז במהלך 2017, בהיקפים נכבדים.

בהודו יבוא הגז היה כ- 48% מצריכת הגז של המדינה.  בתאילנד, יבוא הגז היה כ- 23% מצריכת הגז. בארגנטינה, יבוא הגז היה כ- 23% מצריכת הגז, ובברזיל, יבוא הגז היה כ- 28% מצריכת הגז של המדינה.

ישראל לעומת זאת מפיקה גז בכמות שאמורה להספיק לכל צרכיה, והיא מעוניינת לייצא את עודפי הגז שלה. לכן ההשוואה למדינות אלו אינה תקפה.

השוואת מחירי הגז במדינות אלו, המייבאות גז, למחיר הגז בישראל אינה תקפה, מחיר הגז המיובא הוא שקבע את מחיר הגז באותן המדינות, או למצער הסיט את ממוצע המחירים למעלה.

מחירי החשמל בישראל הם מחירים מונופוליסטיים מופקעים. זאת נקבע כבר לפני שנים, ואושר אפקטיבית במתווה הגז שהיה צורך בסעיף 52 לחוק, המאפשר לתת פטורים להסדרים כובלים מטעמים של מדיניות חוץ וביטחון המדינה, כדי להכשיר את השרץ (מתווה הגז) ואת מחירי הגז.

אבל לא צריך בהערכות אם זה מחיר מופקע או מונופוליסטי, רווחי העתק של תאגידי הגז מעידים על כך, ומורים שמחירי הגז גבוהים, בערך פי 2 מהמחיר שצריך להיות.

מכירות דלק קידוחים בתשעה החודשים הראשונים של 2018, עמדו על 344 מיליון דולר, עם רווח נקי של 225 מיליון דולר.

https://mayafiles.tase.co.il/rpdf/1196001-1197000/P1196831-00.pdf

מכאן אפשר לאמוד את התוצאות הצפויות של שדה תמר כולו לשנת 2018.  מכירות צפויות בהיקף של כ- 1,500 מיליון דולר, ורווח נקי של כ- מיליארד דולר.   אלו הם רווחים עצומים בהשוואה להשקעה כוללת בתמר של כ-4 מיליארד דולר שרובה ככולה בהלוואות מבנקים.

הרווח ביחס להון  העצמי שהושקע בתמר הוא פנטסטי.

עלות ההפקה השוטפת הממוצעת בתמר עומדת על 0.3 – 0.4 דולר ליחידה. לעלות זו צריך להוסיף את התמלוגים למדינה ואת עלויות המימון בגין החיפוש והפיתוח של המאגר.  לפי חישוב כזה, ובהסתמך על דיווחי שותפויות הגז לבורסה,  עלויות ההפקה כולל הוצאות מימון ותמלוגים נאמדות ב- 1.2 – 1.5 דולר ליחידת חום. מחיר הגז הממוצע היה 5.5 דולר ליחידה (המחיר לחברת החשמל היה כ-6 דולר ליחידה), והתקבולים נטו הממוצעים ליחידת חום היו כ- 4 דולר, כ- 1,400 מיליון דולר בשנה, סכומי עתק.

הפתרון הנכון הוא פיקוח על מחירי הגז, לדעתי ברמה של 3 – 4 דולר ליחידת חום. כחלון ושטייניץ צריכים לחתום על צו פיקוח על מחיר הגז.  לכחלון ולשטייניץ ולכל המתנגדים לפיקוח מחירי הגז, אזכיר שמחירי הבנזין, הלחם, השמנת, הביצים ומוצרים אחרים מפוקחים, כך צריך לעשות עם הגז.

אם מחיר הגז ירד ל-3 דולר ליחידה, עלויות ההפקה תהיינה כ- 0.8 – 1.2 דולר והתקבולים נטו הממוצעים ליחידת חום יהיו כ- 2 דולר, כ- 700 מיליון דולר למכירות של 10 BCM לשנה.   בהחלט רווח נאות.

חברת החשמל שלמה ב- 2017 לשותפי תמר כ- 4 מיליארד שקל עבור הגז הטבעי שהיא צרכה. (סעיף 7.9.3 לדוחות הכספיים ל-2017).
אם מחיר הגז היה 4 דולר ליחידת חום, אזי חברת החשמל היתה משלמת כ- 2.67 מיליארד שקל. כלומר בשנת 2017 בלבד, כ- 1.33 מיליארד שקל עברו מכיסי האזרחים, דרך מחירי החשמל, לשותפי תמר.

להשוואה, הצעת תקציב המשרד להגנת הסביבה לשנת הכספים 2019 מסתכמת ב- 1.2 מיליארד שקל. 

ועוד לא דברתי על הנזקים הנלווים, על עליית מחירי המוצרים הבסיסיים האחרים, כמו מים, התלויים במחירי החשמל, ועל מחירי הגז ליצרני החשמל הפרטיים שתלויים במחירי הגז לחברת החשמל.

 

 

 

מודעות פרסומת